077-4006006
דף הבית אודות מאמרים שאלות ותשובות המלצות צור קשר
אתרוג טיפול בפרט
אתרוג - זוגיות ומשפחה
אתרוג מסגרות חינוכיות

שאלות ותשובות

מענה לשאלות בתחום סביבה רגשית בריאה 
 
שאלה: האם לינה אצל האב פעמיים בשבוע מזיקה לילד?
שלום, אני אם חד הורית לילד  בגיל 10, בכיתה ד'. אני גרה באזור חדרה. אביו של הילד גר באזור אחר סמוך לנתניה. בחופשה החל הילד ללון אצל אביו פעמיים בשבוע. אני חוששת כי ההתנהלות בין שני בתים מזיקה לילד. זאת במיוחד עתה כשהוא חוזר ללימודים. מבחינת האב, אם הבן לא ישן אצלו פעמיים בשבוע, אז הוא לא ייפגש עימו כלל. מה עליי לעשות?

תשובה : התנהלות בריאה של הילד בין שני הבתים היא המפתח של הסוגיה. לילדך ישנם שני הורים ועליו למצוא את הדרך להצליח להתמודד עם המצב החדש של שני בתים ואולי גם ליהנות מהיתרונות. מאחר ומדובר בילד הוא צריך את עזרת ההורים על מנת להתנהל נכון. ראשית, חשוב כי המעבר בין הבית שלך לבית של אביו, יעשה בתאום והסכמה תוך הבנה ביניכם ההורים. האם אפשר לקיים שיחה בינך לבין אב הילד, סביב מה הכי נכון לילד לגבי עניין בית הספר. אם תוכלי להעלות את החשש שלך כי הביקורים באמצע השבוע עשויים לפגוע בתפקוד בכיתה. בשיחה חיובית ביניכם, אפשר לחשוב על פתרון שייתן מענה גם לצורך של האב לראות את בנו. זוגות רבים אשר נפרדו ממשיכים להתכתש גם לאחר מכן ואז הילדים נפגעים מאוד. כאן צריך לגלות בגרות, להניח למשקעי העבר ולחשוב על טובת הילד. לגוף שאלתך, במידה והביקורים אצל האב נחווים אצל הילד כדבר חיובי, ואינם מוספים עומס רגשי ובנוסף האב מחזיר את הילד בשעות הערב המוקדמות כך שיש זמן להתארגן ולישון, אני לא רואה בעיה.

שאלה: הילד שלי בגן חובה, מתקשה להתארגן בבוקר. מה עושים?
שלום ותודה על האפשרות לקבל יעוץ. אני גרה באזור עמק חפר.  אימא לילד בן כמעט שש והוא יעלה לכיתה א'. הוא חכם ומבין כל דבר. גם הגננת אמרה שהוא מתאים לכיתה א', אבל הוא לא מצליח לקום ולהתלבש לבד בזמן ולעשות את מה שצריך בבוקר. הכל לוקח לו המון זמן ואם אני לא אומרת לו מה לעשות זה יכול לקחת שעות. מה עושים?

תשובה: מדברייך ניתן לראות כי בנך מבין את מה שהוא לומד, אבל מתקשה ליזום פעילות שלא מונחית. ראשית, צריך לבדוק אם באמת בנך מכיר את השלבים של הקימה בבוקר- מה סדר הדברים ואיך עושים כל פעולה. שנית, יכול להיות שבנך מתקשה לבחור- למשל את הבגדים. לכן, כל מה שניתן להכין ערב קודם- כדאי לשים ליד המיטה. לא ברור מדברייך אם הוא מתקשה רק בלבוש, או גם בצחצוח שיניים, הליכה עצמאית לשירותים, בארוחת הבוקר וארגון התיק ליציאה לגן. יתכן כי הוא מתקשה ברצף עצמו. במקרים כאלו, אם הוא לא זוכר את הרצף אבל יודע לבצע את הפעילות הטכנית, מדובר על קושי בהתארגנות. לצורך התארגנות יעילה אפשר להשתמש ב"סרגל התארגנות" שמסייע לדעת מה עושים באיזה שלב. אפשר להכין סרגל כזה לבד בבית- יוצרים פס בריסטול ועליו מציירים את כל הפעולות לפי הסדר. כדאי לסמן כל פעילות בצבע אחר.

שאלה: האם מצלמות אינטרנט בגן החדש יכולות להרגיע אותי?
הבת שלי כמעט בת שנה. אנחנו גרים בפרדס חנה. השבוע היא חזרה לפעוטון אליו רשמתי אותה לפני חודשיים. אני לא רגועה לגבי הטיפול אותו היא מקבלת. מצד אחד הגננת נחמדה וחמה ומצד שני לך תדע מה קורה שם בגן. האם כדאי להעביר את בתי לגן עם מצלמות אינטרנט?

תשובה: אני בהחלט מבין את החשש שלך, במיוחד לאור הדיווחים בתקשורת. מנגד רובן של הגננות מטפלות היטב בילדינו. לגופה של השאלה, אין אני חושב שמצלמת אינטרנט מהווה פתרון הולם. המצלמה אינה מבטיחה טיפול מסור ואוהב יותר לבתך. המצלמה עלולה להפוך את הגננת לשחקנית שמרצה את ההורים ואינה מתרכזת בצרכים האמיתיים של הפעוטות. בנוסף ישנו קושי הקשור לפרטיות של הילדים האחרים בגן. לבסוף, חיוני שבשעות הגן תתפני את לעיסוקייך ולא תהי מוטרדת בעבודות בילוש ופיקוח. ישנן דרכים אחרות להרגיע את דאגותייך: כדאי להתעניין במה עבר על הבת שלך בגן, מידי יום. במידה והגננת מפגינה ידע בדברים קטנים ורואה את המיוחד בבתך הרי זה סימן חיובי לטיפול מסור. בחני האם בתך מאושרת בגן, האם היא ניגשת בקלות וברצון לצוות הגן לבקש עזרה/חיבוק, או תוך כדי משחק. האם היא שמחה וחיונית כשהיא נפרדת וכאשר את מגיעה לאסוף אותה. החשוב מכל לפתרון בעיית האמון הוא ליזום שיחה עם הגננת על מה שמטריד אותך.

שאלה: איך אוכל לעזור לבן שלי הסובל מקשיים חברתיים?
שלום רב, ותודה על האפשרות להתייעץ. במהלך החופש הגדול היה בני, בן ה- 13רוב הזמן בבית ולא נפגש עם חברים. זאת למרות ניסיונות מצדו ליצור קשר עם ילדים מכיתתו. אחד מהם אף אמר לו מפורשות שהוא לא רוצה להיות יותר חבר שלו. גם בבית הספר היסודי היו לו קשיים חברתיים. חשוב לציין שמדובר בילד טוב ומוכשר, ואני מודאגת מאד. אני מאוד מעוניינת לקבל יעוץ וכלים לעזור לבני. אנחנו מבנימינה.

תשובה: אני מסכים איתך כי יחסים חברתיים תקינים, חשובים מאוד לרווחתו של בנך מטעמים רבים. אפשרות אחת לעזור לבנך, הנה פיתוח כישורים ספורטיביים דבר שיזכה אותו בנקודות זכות בקרב בני גילו. מעבר לכך אני מציע לבחון את הקושי של בנך יותר לעומק. האם ישנם אחים נוספים בבית, כיצד מערכת היחסים עמם? ישנם מקרים בהם ההורים תורמים למצבו החברתי הבעייתי של בנם. למשל מקרים בהם ההורים מגוננים על ילדם יתר על המידה מפני החברה ואז הילד מפנים את חששות ההורים והם אלו המחשקים אותו חברתית. ניתן להיעזר בטיפול רגשי לנער אשר במהלכו המטפל והנער חוברים על מנת לחקור את הבעיה ולחשוב על דרכי התקדמות, הניסיון שלנו מלמד על אחוזי הצלחה גבוהים מאוד בפתרון קושי חברתי באמצעות טיפול, פרטני או קבוצתי. בדרך כלל המטפל פוגש גם את ההורים בכדי להדריכם ולתפור להם את הכלים אשר מתאימים למשפחתם.

שאלה: האם ניתן לשנות את חוסר אונים מול הילדים?
אני אימא לשלושה ילדים, בגילאים שנתיים חמש ותשע. אני מכפר יונה. בתקופה האחרונה אני מרגישה שהילדים שלי לא מקשיבים לי, ויכוחים ועימותים לגבי כל משימה פשוטה במהלך היום. היום שלי איתם רצוף מאבקי כח וריבים. אני חשה חוסר אונים מול הילדים. ניסיתי פרסים, ניסיתי עונשים ובכל זאת ילדיי לא מקשיבים לי, האם יש לכך פתרון?

תשובה: אכן תפקיד ההורה אינו תפקיד פשוט. אני חושב שמלאכת ההורות אינה קלה יותר או מורכבת פחות ממלאכתו של רופא, מהנדס או אדריכל. לעיתים אף קל יותר בתפקידים אחרים מאחר והם מלווים בהכשרה והדרכה ודורשים פחות עומס רגשי.לעומת זאת, לא כל הורה מעשיר את עצמו בקורס או סדנה בתחום ההורות. לגבי תחושת חוסר האונים שאת מתארת אני מבין כי הקושי נובע מהרגשת איבוד השליטה על ניהול הבית. מניין נובע חוסר האונים? האם מקושי שלך להיות אסרטיבית מול ילדייך, או בשל עומס מטלות ולחץ בו את שרויה. לעיתים אנחנו לא עושים את החיבור בין השפעת תחומים שונים בחיינו האחד על השני. הבנת הסיבות לחוסר האונים הם חצי הדרך לפתרון. שנית, את מציינת כי לאחרונה המצב הפך קשה. כדאי לבחון מה השתנה לאחרונה. האם שינוי במקום העבודה או מחלה של אחד מהאנשים הקרובים לך. קיים פתרון לתחושות הקשות שאת מתארת, דרך הפחתת הלחץ והעומס שככל הנראה מציף אותך או דרך קבלת יעוץ והדרכת הורים.

שאלה: אני כל היום בבית עם הילדים. קשה לי. מה עושים?
אני נשואה מזה 5 שנים, ויש לנו 2 ילדים , הקטנה בת שנה והבכור בגיל 5. אנחנו גרים ביוקנעם. בעלי הוא איש היי טק שמגיע הביתה בערב. קשה לי. מצד אחד אני מעריכה את בעלי ושמחה על כך שאני יכולה להתפנות לגדל את ילדנו, מצד שני אני מוצאת את עצמי בודדה בבית, רודפת אחרי הטיטולים והבקבוקים. האם כך מרגישות רוב האימהות במצבי ואני צריכה לקבל את זה ?

תשובה: יכולתך לבטא את תחושותייך והדרך בה את מתארת את הקושי שלך מלמדים כי יש בך חוכמה רגשית. אני רואה בחיוב את רצונך לשפר את איכות חייך. לאורך השנים אני מלווה אמהות ואבות בקבוצות הורות ובמפגשים פרטניים ותחושות כמו שלך מאפיינות הורים נוספים. הרגעים הנפלאים הם כאשר אני עד להצלחה של המשתתפים. אני מציע לך למצוא את הזמן לדאוג לעצמך: לצאת מהבית ולעשות דברים שאת אוהבת, בלי הילדים. אפשר למצוא שמרטפית טובה ולהתחיל חוג קרמיקה, אירובי או לבלות עם חברות בבית קפה. אני מאמין כי אימא ובת זוג טובה היא ראשית כל אשה שטוב לה. לפיכך מומלץ כי תדאגי לעצמך ל "מילוי מצברים".  בנוסף, אני ממליץ כי תשתפי את בעלך בתחושותייך. המפתח הוא לא להאשים, אלא לתאר את רגשותייך ואת הקושי. במידה ותהיו שותפים למצוקה כך גם תהיו שותפים לפתרון.

שאלה: האם אפשר לשנות אופי של ילד בגיל 13?
אני גר בעפולה וקורא בענין רב את המדור שלכם.  הדברים שאנשים העלו והדרך בה אתם מציעים לעזור, הביאו אותי לשלוח שאלה הנוגעת לבן שלי. אני פרוד מאשתי מזה 6 שנים, יש לנו ילד משותף בן 13, החי עם אימו. הילד שלי "חנון" הוא לא יודע לעמוד על שלו, הוא וותרן. הכי כואב לי, זה לראות שגם עם החברים שלו הוא תמיד מוותר. אני לא יודע אם אפשר לשנות אופי כזה. מה אני יכול לעשות?

תשובה: אני מאמין כי בני אדם יכולים לשנות דפוסים ונטיות אופי גם בגילאים מבוגרים יותר ובטח נכון הדבר לגבי נער בגיל 13. ראשית, כדאי שלא תקבע את הבן שלך בתגיות כמו "חנון" לא רק מבחינה סמנטית. רוצה לומר כי במפגשים שלכם יחד נסה לתפוס את הרגעים בהם הוא מבטא מעט אסרטיביות ורצון משלו וחזק אותו "מכל הלב". מילותיך והיכולת שלך לראות את הרגעים בהם הוא מגלה אסרטיביות חשובות מאוד לדימוי העצמי שלו וגם ליכולות שלו להיות בטוח בעצמו יותר . האם כשאתם מבלים יחד- גם אז בנך נוהג לוותר ולרצות אותך? נסה לאפשר לו להביע את רצונותיו, הראה לו כי יש מקום לצרכים שלו והיה גמיש. את החוויה איתך הוא יוכל להעתיק ליחסים עם בני גילו. לבסוף, אם תמצא זאת מתאים, אתה יכול לרשום אותו לחוג לשיפור המיומנויות החברתיות לילדים. שם יוכל ללמוד ולהתנסות בתוך קבוצה מודרכת.

שאלה: האם אפשר להתגבר על קשיי למידה בחטיבת הביניים?
בני בן ה - 12 , החל השנה את לימודיו בכיתה ז' בחטיבת הביניים בזכרון יעקב. בני ילד נבון, ומקובל על חבריו. בלימודים הוא מתקשה ונראה כי אינו ממצא את יכולותיו. במבחנים השונים בבית הספר היסודי למרות שלמד והשקיע, ציוניו היו נמוכים. קיימים גם קשיים בהתארגנות, נטיה לשכוח דברים בסיסיים, עד היום צריך עזרה בארגון המערכת. במבחנים אין שום קשר בין מה שרצה להגיד לבין מה שכתב ובכלל לא מבינים אותו. אני חוששת שבמעבר לחטיבת ביניים מצבו עוד יחמיר לנוכח הדרישות הגדלות. שמעתי כי ישנה אפשרות להקלות במבחנים, כיצד עושים זאת ? למי לפנות ?

תשובה: לפי תיאורך עולות מספר נקודות. ראשית, המעבר לחטיבת ביניים אכן מעורר חששות רבים מצד הילדים וההורים. המסגרת הגדולה, הקושי ההולך ומתגבר של רמת הלימוד , הסתגלות חברתית וכו'. חששות אלה מועצמים כאשר נתגלו קשיים עוד בבי"ס היסודי . לגבי המקרה הפרטי של בנך, לא ציינת האם עבר אבחון או בירורים כלשהם לבדיקת מקור הקשיים. במידה ולא עבר אבחון, חשוב לערוך אבחון פסיכודידקטי רב תחומי על מנת להבין מהו מקור הקשיים: רגשי? תפקוד לימודי? לקויות למידה? בעיות קשב וריכוז? האבחון צריך להתבצע ע"י פסיכולוג מומחה הרשום בפנקס הפסיכולוגים ובעל ניסיון וידע בתחום לקויות הלמידה. לאחר מיפוי הקשיים ניתן לתת המלצות לגבי המשך טיפול והקלות במבחנים אם נדרש. ההקלות ניתנות לילדים עם לקויות למידה על בסיס אורגני לפי סוג הלקות, חומרתה והיקפה. ביה"ס מחוייב ליישם המלצות אשר נכתבו ע"י גורם מוסמך זה.

שאלה: הבן שלי מתחצף ומפריע בביה"ס. צריך טיפול או יעבור לבד?
לבני בן ה - 9 , יש קושי רב להסתדר בבית הספר בחדרה. עוד בשנה שעברה מורים התלוננו על כך שמתחצף ואינו מקשיב , והיו בנוסף מקרים בהם הואשם באלימות כלפי חברים בכיתה. השנה נראה שאין שיפור. יועצת בית הספר המליצה על טיפול פסיכולוגי. אני זוכר שגם אני בגיל הזה הייתי קצת "מופרע" אבל בסוף זה הסתדר בלי טיפולים ובלי פסיכולוגים. מה דעתכם?

תשובה: לפני 30 שנה הסתדרנו מצוין בלי מזגן באוטו, אתה יכול לתאר לעצמך כיום לעבור את הקיץ בלי מיזוג? טלפון נייד לא היה לאיש, האם כיום תוכל לדמיין חיי משפחה ללא הזמינות התמידית בטלפון נייד ? אכן, הקדמה מאפשרת לבני אדם איכות חיים גבוהה יותר וכך גם האפשרות להשתמש בייעוץ מקצועי. מעבר לכך,למרות הגנטיקה - הרי שבנך שונה ממך, וכך גם הסיבות לקשייו בבית הספר. למעשה ההבנה של הסיבות להתנהגותו בבית הספר היא המפתח לשיפור.  יתכן ובנך מאופיין בסף תסכול נמוך, ומתקשה בקשב וריכוז. יתכן וישנם קשיים רגשיים המבוטאים בבעיות התנהגות. במקרים כאלו בהחלט מומלץ להיעזר באיש מקצוע מוסמך ומנוסה. מעבר לאפקט הצפוי על השתלבותו בלימודים ובביה"ס, הטיפול בוודאי גם יקל על בנך אשר בוודאי מתחבט בשאלות קשות עבורו כגון מקומו בביה"ס ומשמעות היותו הילד המפריע.

שאלה: יחסי עם בעלי עלו על שרטון. הילד שלנו סובל. מה לעשות?
אני נשואה מזה 5 שנים, בני בן ה- 3 לומד בגן פרטי בנתניה. הגננת סיפרה לי השבוע כי ילדי נראה מתוח ולא רגוע במהלך היום, ופורץ בבכי כאשר אינו מקבל את מבוקשו. אלו התנהגויות אשר לא היו בשנה שעברה. הגננת שאלה אותי אם יש שינויים במשפחה, או דברים מיוחדים. אמרתי לה כי אין שום דבר מיוחד, מכיוון שהרגשתי לא נח לשתף אותה. האמת היא כי לאחרונה היחסים ביני לבין בעלי החמירו מאוד, וישנם מריבות אשר הילד עד להן. האם יש אפשרות לטפל ע"י פסיכולוג בילד בן כמעט שלוש? או הוא צעיר מדי? האם זה יעזור?

תשובה: את מתארת מציאות לא קלה עבור בנך. יתכן מאוד כי ילדך מגיב למריבות ולמתחים בינך לבין בעלך. עבור ילד כה צעיר ההורים הם העולם כולו, הם הבסיס לתחושת ביטחון. מריבות בין ההורים במיוחד אם הן מלוות בהרמת קול וכד' נחוות על ידי הילד כרעידת אדמה רגשית. לשאלתך, ניתן להפנות את הילד לטיפול, אשר יסייע לו להתמודד עם המצב ויפחית את החרדה שכנראה הוא מצוי בה. הטיפול יהיה יעיל במיוחד כאשר אתם ההורים תגיעו במקביל לפגישות של הדרכה עם המטפל. בראיה כוללת על שאלתך אני חושב כי נבון יהיה כי ראשית השתדלו לנהל את המריבות ביניכם בנפרד מהילדים. שנית , בדקו עם עצמכם איך אפשר להחזיר את מערכת היחסים לפסים של הבנה, התחשבות ודיאלוג. במידה והשיחות מסתיימות שוב במריבות ואין התקדמות אני ממליץ להיעזר בייעוץ זוגי.

שאלה: הילדים שלי נאבקים בי כל הזמן. מה לעשות ?
שלום רב, אני אם לשלושה ילדים ומורה בבית הספר בנתניה. בעבודתי אני נחשבת למורה אסרטיבית שיודעת לחנך ולעמוד בפני כיתה. לעומת זאת בבית אני מאוד מתקשה מול הילדים הפרטיים שלי. ישנם כל הזמן ויכוחים ומאבקים, כמעט על כל דבר שאני מבקשת מהם. אני נוהגת לא לוותר ואף להשתמש בעונשים חינוכיים, אך עדיין מידי יום מתחדשים המאבקים. יש לכם פתרון?

תשובה: ניתן היה לחשוב כי אם מורה יודע להתנהג בצורה אסרטיבית עם 30 תלמידים אז בוודאי עם ילדיו יוכל להציב גבולות, אך כפי ששמת לב מערך הכוחות המשפעים על מורה בכיתה שונה מזה הנמצא בביתו. בכיתה את המורה ובבית את האימא. משאלתך עולה כי ישנם מאבקי כח בינך לבין הילדים. יתכן ואת מנסה להראות לילדים שאת יותר חזקה מהם ומאידך הם מנסים להראות לך שהם לא נכנעים. אני ממליץ לנסות ולשנות את האווירה של הצבת הגבולות בבית להתרחק ממונחים של כח ושליטה. איך עושים זאת? תחילה יש לקבל את ההתנגדות של הילד כנדבך חיובי בהתפתחות אישיותו. אולי היה לנו ההורים נח יותר כשהילד ממושמע ומבצע את כל דרישתנו, אולם בטווח הארוך אותו ילד עלול להפוך לאדם מרצה, "חסר חוט שידרה" ולא אסרטיבי. אני ממליץ בחום להשתמש בתוצאות הגיוניות במקום ענישה, בכדי לצאת ממאבקי הכח. כלומר, לומר לילד אשר אינו מקבל את דרישת ההורים- כי ישנה תוצאה לכך שאינו מסדר את החדר (או כל דבר אחר), והתוצאה היא שלא יוכל לצפות בטלביזיה או לשחק במחשב (או תוצאה הגיונית אחרת). כרגע הבחירה נתונה בידו. ויש לאפשר לו לבחור. זאת אומרת שמבחינתך זה ממש בסדר אם יבחר לא לראות טלביזיה, מכיוון שלמחרת החדר כבר יהיה מסודר. תתפלאי לגלות כמה יעיל ונוח לנהוג בדרך זו!

שאלה: בעית התארגנות לילד בן 9 ?
בני בן 9 ויש לו בעייה עם התארגנות. לבית הספר הוא לוקח את כל המערכת השבועית כדי שלא יצטרך לעשות מערכת במהלך השבוע ולא ישכח מחברת או ספר. כמו כן הוא הספיק לשכוח בבית הספר כבר 2 קפוצונים ו 2 סווצירים. כלי כתיבה צריך לספק לו מדי שבוע. במבחנים הוא מאבד נקודות משום שלא קרא את ההוראה כמו שצריך. במהלך השנים שיתפתי את המורים בחששות שלי והם אמרו לי, "תניחי לו הוא תלמיד נבון וחרוץ ובעייתו לא מפריעה להישגיו הלימודיים".  אני פניתי לייעוץ והומלץ להפנותו למרפאה בעיסוק. מה אני בתור אמא יכולה לעזור לבני ? אני גרה בפרדס חנה אשמח לקבל תשובה .

תשובה: אמא יקרה. שאלתך מובנת. נכון, כשהילד לומד טוב אזי מערכת החינוך רגועה יותר, אך אני מבינה את הקושי כאם לראות כמה קשה לו להסתדר ביום-יום בדברים שלנו נראים פשוטים.לילד עם קושי בהתארגנות, או מוסחות, או התנהגות כפי שאת מתארת- קשה מאד לשים לב לסדר, לרצף ולזיכרון של כל הפרטים יחד. הוא באמת מצא דרך- אמנם לא יעילה אבל עובדת עד כה, להתמודד כפי יכולתו עם הקושי להתארגן.  רצוי שמרפאה בעיסוק באמת תראה את הילד (שימי לב כי אחרי גיל 9 שנים הוא אינו זכאי לכך מקופת החולים ולכן עלייך לצמוא מישהי שמכירה את תחום ההתארגנות ועובדת פרטי).  לאחר האבחון תוכל "לשים את האצבע" על מוקד הבעיה. לא תמיד מה שנראה לנו כקשיי התארגנות הוא אכן כזה. (לפעמים אלו קשיים בקשב ובריכוז, לפעמים מוסחות על רקע משהו שמטריד את הילד ועוד. צריך לעשות אבחנה מבדלת בין המקרים). בכל מקרה, אם הקושי הוא אכן רק מה שתיארת, יכול להיות שבהתחלה כדאי לעזור לו על ידי טבלאות מפורטות לכל יום- החל משעות בהן הוא קם, עושה את פעילויות הבוקר (רחצה, לבוש אכילה) לוקח את הילקוט שאתמול הכין בו את הדברים לפי הרשום ביומן, ואז יוצא לכיתה. שם, אפשר להעזר בטבלאות של "מה צריך להיות על השולחן בשיעור" ו "מה צריך לוודא שיש בתיק לפני שהולכים הביתה" . כמו כן, בימים שלוקחים סוודר, מעיל או כל דבר שאפשר להשאיר (בגדי התעמלות, חפץ מהבית), לעשות סימן על היד שיזכיר להחזיר אותו, או לרשום ביומן. אם יש לו טלפון סלולרי אפשר להכניס תזכורת שבסוף היום תזמזם לו. אם אין- אפשר לבקש מהמורה להזכיר לו להסתכל ביומן או על היד כדי לדעת מה עליו לעשות היום.  דבר נוסף, אם קשה לו להתארגן בשעות הבוקר, אפשר לעבוד עם שעון חול, או שעון אפייה שמצלצל כל כמה דקות ואז הוא צריך לעבור לפעילות הבאה. יש שעון מיוחד שפותח על ידי מרפאים בעיסוק בישראל שמיועד לדברים האלו ונקרא "טיק-טאסק" Tic- Task. כדאי לחפש באינטרנט ולרכוש אחד. יש בו המון פעילוויות שקורות במשך היום, השימוש בו נוח ואהוב על הילדים, ומאפשר להם רמות שליטה וחופש בתכנון היום שלהם. אני מקווה כי התשובה, גם אם לא מפורטת מספיק, נתנה לך די רעיונות על מנת לעבור את הזמן עד שתגיעי לאבחון של מרפאה בעיסוק באזורך. בהצלחה, שרון מור - מרפאה בעיסוק מ.ר. 10098

שאלה: בת להורים פרודים וחזרתיות, האם יש מקום לדאגה?
בתי בת  שלוש וחצי. אני גרה בחדרה. לפני כשנה אני ואביה נפרדנו, היא ילדה חכמה ורגישה מאוד ואני רואה שהתקופה לא פשוטה לה, יש לה מנהג לחזור על אותו משחק אינסוף פעמים, לרוב משחקי דמיון, האם לדאוג מהרפטטיביות או שזה שלב התפתחותי שיחלוף לבד?

תשובה: באופן כללי מאד, חזרתיות משמשת את הילדים לצורך למידה על העולם הסובב אותם. מאחר וציינת שהחזרתיות היא (לרוב) במשחקי דימיון , ישנה חשיבות לנוכחות של מבוגר שילווה את תהליך הלמידה של הילדה. כלומר, להסביר, לעודד ולתמוך. גם ניתן להשתמש בתהליך זה לצורך פיתוח השפה ככלי חשיבה: למיון והפרדה, להכללה, להפכים, ליוצאי דופן ועוד. כל זה ולא דובר על הפרידה שלכם ההורים ועל ה "תקופה  לא פשוטה שהיא עוברת" אין לי מספיק פרטים כדי להמשיך מכאן. לימור ארד מטפלת בהבעה ויצירה.

שאלה: תאומים, האם הם דומים גם בסוגיית הבשלות לכיתה א'?
שלום רב, יש לי תאומים בני 5.5 האחד מהם לומד בגן שפה בנתניה, גן המשלב מרפאות בעיסוק , דיבור, אומנות וכו' והשני שולט באופן מלא . שאלתנו והתלבטותנו היא הם להעלות את התאום בעלי הקשיים גם לכתה א' או להשאירו עוד שנה בגן? קראנו כתבות שונות וחלקן טוענות כי עוד שנה בגן אינה עוזרת וחלקן טוענות כי אם הילד אינו בשל עליו להשאר עוד שנה בגן.
אנו עומדים לפני אבחון אך המאבחן הודיע לנו כי הדעות גורסות כי אין להשאיר ילד שנה נוספת בגן היות וכך המחקרים מראים. אך תלוי מאד במצב הרגשי וההתפתחותי אשמח לדעותיכם. הורים לתאומים.

תשובה: ברצוני להתייחס בתשובתי לצרכים של כל אחד מילדכם בנפרד ולאחר מכן להתייחס למצב התאומות. בנושא השארת ילד לשנה נוספת בגן יש להתייחס למכלול תחומי התפתחותו של הילד ולבדוק מהם קשייו הספציפיים. ישנם קשיים ששנה נוספת בגן יכולה לתת מענה ולהביא את הילד לתפקוד מיטבי יותר לכיתה א. לפיכך, אני רואה באבחון התיחסות רחבה וספציפית לילדכם ולצרכיו. אני חולקת על האמירה הגורפת שאין משאירים ילד שנה נוספת בגן. מאידך, אם בנכם יעלה לכיתה א' יש לשקול האם ישולב בכיתה רגילה ואם כן לאיזה עזרה יידרש. בנושא התאומות עלי לציין שנתקלתי פעמים רבות מאוד בשאלות לגבי פערים במידת ההתאמה של תאומים לעליה לכיתה א. כלומר, הצורך ההתפתחותי של תאום אחד להישאר שנה נוספת בגן לעומת אחיו/אחותו ה"בשלים". במיוחד דואגים ההורים האם התאום "הבשל" לא יפסיד מהשארות שנת גן נוספת או האם ישתעמם. לדעתי אם ישתעמם או לא קשור מאוד ליכולתה של הגננת לאתגר ולעניין את הילד. מבחינה רגשית אני לא רואה הפסד משמעותי. לעומת זאת, אני רואה משמעות רבה בהשארת התאום ה"בשל" שנה נוספת בגן על מנת שהאחים ימשיכו ביחד את המסלול ההתפתחותי אותו התחילו ביחד , בדרך דומה גם אם לא זהה. לכניסה משותפת לכיתה א' יש השפעה על ממדים רבים בתחושת העצמי והערך העצמי. בהצלחה לשני הבנים! גלית בראור פסיכולוגית חינוכית.

שאלה: האם יש קשר בין קשיים בויסות חושי והתנהגות אלימה של ילד בן 5?
שלום, בני קרוב לגיל 5, עם בעיות בויסות החושי שמטופל בדיאטה סנסורית, משתמש באלימות מילולית נגד חבריו ואף נגד הגננת בגן, בבית בד"כ  גם משחקיו מוטים לחזרתיות כגון רובים והורג את כולם ושורף וכו' מה ניתן לעשות?

תשובה: שלום לך, את  מתארת ילד שמשתמש באלימות מילולית וגם משחק בעיקר עם חפצים הקשורים לאלימות. אינני יכולה לדעת מה קורה איתו בתחום החושי, ואני מניחה כי מי שעובדת איתכם בתחום ועוקבת אחריו בדיאטה התחושתית שהוא עובר מודעת לחלק הזה. גם לא ברור אם החלק הזה הגיע לאחר הטיפול (או במקביל) או היה שם קודם. לעיתים רחוקות טיפול תחושתי עלול להציף דאגות וחרדות של הילד והן תבואנה לידי ביטוי באלימות מילולית ומשחק כוחני שמיועד "לשמור" על הילד מפני העולם החיצון. הוא עובר תקופה לא קלה בעקבות הדיאטה הסנסורית ורצוי לברר עם המטפלת שלו אם הדבר אכן עולה בעקבות או תוך כדי הטיפול. עם זאת, מצב אחר יכול להיות כאשר הילד פשוט היה כך גם קודם, ואז ייתכן שיש לתת לזה מענה מכיוון אחר. היות ואין לנו רקע מלא לגבי ילדך, הדבר הנכון והמקצועי יהיה לפנות אל המטפלת שלו על מנת תמליץ אם לפנות לייעוץ מכיוון אחר- למשל מהתחום הרגשי, או באמצעות הדרכת הורים (ובדרך כלל הם הולכים יחד- שני התחומים הללו).  בכל מקרה, רצוי לחזק אותו רק על החלקים החיוביים בהתנהגותו- למשל- אם מצליח לשבת בשקט בארוחה, או לצפות בחלק מסרט אהוב, או להקשיב לסיפור, או לשחק עם ילד אחר במשחק שהוא לא חרבות , לתת לא רק מילים חמות אלא גם חיבוק, נשיקה וכל חיזוק אחר שעולה על דעתך והוא קשור לנתינה של חום ואהבה. (לא ממתק או צעצוע אלא למשל זמן רק של הורה וילד, או הקראת עוד סיפור בלילה וכיו"ב).  החלק השני כמובן הוא להבהיר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין סובלנות כלפי אלימות, אבל יש סובלנות כלפי קושי. ולכן- אם קשה לו הוא יכול להיות מוזמן לחיבוק, למנוחה קצרה, לצייר את מה שקשה לו או לשחק במשחק שמפיג את הפחד. אפשר ללמד אותו לזהות מתי הוא זקוק לחיזוק ולהיות פנויים אליו כאשר אומר שצריך.  אין מה לדאוג, הילד לא ישתמש בזה יותר מאשר הוא באמת צריך ...  אשמח לעמוד לרשותך תמיד, אבל במקרה הזה שיש לו מטפלת - הייתי ממליצה לחזור אליה עם השאלות. בהצלחה, שרון מור- מרפאה בעיסוק בכירה. מכון אתרוג.



טיפול זוגי , טיפול פסיכולוגי , זוגיות במשבר , יעוץ פסיכולוגי , טיפול משפחתי , אבחון פסיכולוגי , טיפול ילדים , גירושין , הורים, הורות , פורום הורים , טיפול זוגי, טיפול פסיכולוגי ,
פסיכולוג ילדים, גישור גירושין , קלינאית תקשורת , ריפוי בעיסוק , משפחה , הורים ילדים , גירושים , יעוץ זוגי , פסיכולוגיה ילדים | קורס ניהול גן | המלצה לגננת |
הדרכת גננות |  הדרכה לגננת | פסיכולוג חדרה | פסיכולוגית חדרה | פסיכולגוית ילדים חדרה | Психотерапия на русском - פסיכותרפיה ברוסית
טלפקס: 6 600 400 - 077
פותח על ידי אפריקום מערכות דף ראשי | אודות | מפת אתר | יצירת קשר עיצוב : סטודיו Symbols

כל הזכויות שמורות לאתרוג - המרכז לקידום סביבה רגשית בריאה www.etrrog.co.il