אבחון דידקטי מומלץ כאשר מתגלה קושי מובהק בתפקוד הלימודי, שכלי או התפתחותי של הילד, כמו גם חשש לקיום לקויות למידה, המהווים מכשול להתקדמותו ולהתפתחותו של הילד במישור הלימודי.

יותר מ-10% מהילדים בישראל מאובחנים כלקויי למידה, ושיעור דומה קיים גם בקרב מבוגרים. חשוב להבין כי לקות למידה פוקדת ילדים ומבוגרים מכל מעמד, עדה ומוצא.

מה הוא אבחון דידקטי?

אבחון דידקטי הוא תהליך בדיקה מקיף, שבמסגרתו מנסה איש מקצוע מתחום תורת ההוראה לאתר ולסווג לקויות למידה של הנבחן.

סיבות לאבחון

על פי משרד החינוך, בית הספר צריך להפנות את התלמיד לאבחון דידקטי כאשר יש יסוד להניח, על סמך התערבות חינוכית והיכרות עם התלמיד, שהכשלים בלמידה הם על רקע של ליקויי למידה ראשוניים (ללא עדויות לקשיים נוספים כגון יכולת שכלית נמוכה, תפקוד נמוך על רקע סביבתי או חושי או קשיים רגשיים משמעותיים), או שקיים פער לא מוסבר בין היכולת השכלית המשוערת לתפקודו של התלמיד‏.

קיימת חשיבות לאיתור מוקדם של קשיי למידה, מאחר שהסיכוי לשפר תחומים אלו ע"י הקניית אסטרטגיות למידה והוראה מתקנת גבוה יותר ככל שהילד צעיר יותר.

הגורם המפנה

גורם חינוכי אשר בא במגע עם הילד, גננת, מורה או יועצת בבית הספר, כמו גם ההורים.

מטרות האבחון

‏מטרתו של אבחון דידקטי היא זיהוי ומיפוי קשייו וכשריו של הנבדק בתחומי הלמידה השונים בהשוואה לבני גילו, תוך אפיון ומיפוי של מיומנויות למידה בסיסיות, ובכללן קריאה וכתיבה, הבעה בכתב ובעל פה, חשבון ושפה זרה. האבחון הדידקטי בוחן את מקורם של הקשיים הקיימים באמצעות בדיקת המנגנונים הקוגניטיביים העומדים בבסיס הלמידה של מיומנויות היסוד ושואף לזהות אסטרטגיות למידה ייחודיות של התלמיד במטרה למנף אותן ובכך לסלול נתיב איתן ללימוד והצלחה. על בסיס הממצאים מומלצת תוכנית חינוכית לתלמיד במסגרת בית הספר, כמו גם התאמות במבחנים שמטרתן מיצוי יכולתו הלימודית על הצד הטוב ביותר בסנכרון עם הקשיים הלימודיים שלו.

מה נבדק באבחון

אבחון התפקודים מתבצע בהתאם לסיבת הפנייה ותחומי האבחון נקבעים על פי שיקול דעתו של המאבחן, בהתאם לנתוני הרקע שנאספו (רקע התפתחותי-משפחתי ורקע חינוכי).
מיפוי הקשיים מתבצע תוך:
1. אפיון של מיומנויות למידה בסיסיות.
2. אבחון התפקודים הקוגניטיביים, העומדים בבסיס הלמידה.

תהליך האבחון  כולל מספר שלבים:

א. איסוף נתוני רקע
באבחון הדידקטי קיימת חשיבות רבה לרקע ההתפתחותי חינוכי. רקע זה נאסף ונמסר ע"י ההורים, גורמי חינוך בביה"ס והילד עצמו. רקע זה כולל: בירור סיבת הפנייה, איסוף נתונים על הרקע ההתפתחותי-משפחתי שלו, נתונים על ההיסטוריה הלימודית, כמו גם תפקודו והישגיו הנוכחיים של התלמיד במקצועות השונים. בנוסף, נמסרים לעיון אבחונים וטיפולים קודמים המאפשרים נקודת מבט רחבה על היכולות והקשיים של המאובחן, תוך ראייה כוללנית של התפקודים השונים.
ב. איסוף נתונים באמצעות כלי אבחון.
האבחון מתבצע מול מאבחן דידקטי המוסמך לכך ואורך בין 4-6 שעות, במספר מפגשים, תלוי בצורכי הנבדק.
ג. כתיבת הדו"ח על ידי המאבחן.
הדו"ח כולל פירוט הממצאים על פי תחומי האבחון, סיכום אינטגרטיבי של מוקדי הכוח והחולשה, המלצות להוראה מתקנת והשלמת פערים והתאמות בדרכי ההבחנות, ע"פ הנחיות חוזר מנכ"ל.
ד. פגישת סיכום וקבלת דו"ח.
לאחר ניתוח ממצאי האבחון מתבצעת פגישה עם הנבחן (ובמקרה שהנבחן הוא ילד עם הוריו), בה הוא מקבל הסבר בנוגע לממצאי האבחון, הכולל מסקנות בנוגע לנקודות החוזק והקשיים שלו והמלצות המאבחן להתמודדות עם הקשיים, שעל בסיסן נבנית תוכנית לימודית אישית.
בעקבות האבחון מתכנסת וועדה בית ספרית הכוללת את הצוות החינוכי המלמד את התלמיד ונציגים מהנהלת בית הספר, הוועדה מאשרת את יישום המלצות המאבחן הדידקטי. הצוות החינוכי מחויב לפעול בהתאם להתאמות להן זכאי התלמיד.

במידה והאבחון נעשה בתקופת בית הספר היסודי יש לחדשו עם המעבר לחטיבת הביניים. אבחון שבוצע מכיתה ז' ואילך תקף עד סוף כיתה י"ב ולשיפור ציונים בבחינות הבגרות עד גיל 25.