הדרכת הורים

באחד הימים הוזמן מרצה זקן לשאת הרצאה בנושא "אבני היסוד לגידול ילדים מוצלחים ומאושרים" בפני קבוצה של פרופסורים מהפקולטות למדעי ההתנהגות. למרצה הוקצתה שעה אחת להעביר את החומר. בעמדו בפני קבוצת האליטה הזאת, שהיו מוכנים לרשום כל מילה אשר תצא מפיו, העביר הזקן את מבטו ביניהם באיטיות, ולאחר מכן אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי". מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו לפניו. אחר כך הכניס לתוכו, 12 אבנים והניחן בעדינות, זו אחר זו, בתוך המיכל. כאשר התמלא לגמרי, הרים המרצה את מבטו אל תלמידיו ושאל: "האם המיכל מלא?". כולם השיבו: "אכן … כן". המרצה המתין מספר שניות והוסיף: "האומנם?", התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. הוא שפך את אבני החצץ אשר הסתננו בין האבנים הגדולות, עד שירדו לתחתית המיכל. הרים מבטו, אל הקהל ושאל: "האם מלא המיכל?" עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב: "כנראה שלא".

נכון, אמר המרצה הזקן והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל, והחול מלא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו. האם המיכל מלא? הפעם ללא היסוס השיבו חבורת הפרופסורים,"לא!". הזקן הרים את מבטו, חייך בחום לקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?" בחושבו על נושא ההרצאה השיב אחד הפרופסורים הנועזים והזריזים שבין מאזיניו: " אנו למדים כי גם אם נדמה שעשינו הכל למען ילדינו, אם באמת מתאמצים, תמיד ניתן להוסיף עוד ולהעניק להם יותר".

"לא זאת, ידידי הצעיר" השיב הזקן בחום, " האמת הגדולה שאליה אני מכוון, היא: יש להכניס למיכל קודם את האבנים הגדולות, אחרת לעולם לא נוכל להכניס את שאר הדברים". אמר, הסתובב ועזב את האולם.

אנו עושים בשביל ילדנו הכל; רושמים אותם לכל החוגים החשובים, לאנגלית ולבלט. כשמגיע סופ"ש וכל רצוננו לנוח משבוע העבודה, אנו לא מוותרים ונוסעים לאטראקציה החדשה בקצה הארץ גם אם מצבנו הכלכלי לא מזהיר, גם אם זמן הבילוי עם המשפחה לא רב, נעשה הכל בכדי לא להחסיר מהם מאום. יחד עם זאת, האומנם זה מה שנחוץ? למה אנו זקוקים בכדי שילדנו יהיו מאושרים? מה צריך להכניס קודם למשפחה שלנו?

התשובה שמציע כותב שורות אלו קשורה ליישום העקרונות של הסביבה הרגשית הבריאה בבית. מבין העקרונות העיקריים הנלמדים בהדרכת הורים:

• היכולת לראות את החיובי בילד ולחזק את הכוחות שבו.
• גבולות נושמים וסמכות מיטיבה.
• הבנת משמעות עולם הרגשות ויכולת להקשבה פעילה.
• יחסים תקינים בין ההורים.

כל ילד וכל משפחה בעלי מאפיינים יחודיים. קשה לטעון כי קיימת חוברת הפעלה לילדים. יחד עם זאת, ניתן ללמוד את הדרכים ליצירת הסביבה הרגשית הבריאה המתאימה לילדים והוריהם במשפחה.

מה הוא סגנון ההורות שלי?

אחד הדברים המעניינים בלהיות הורה ובהדרכת הורים הוא בכך שיש אפשרויות רבות כיצד לגדל את הילדים שלנו. המעניין כשעורכים הדרכת הורים, יחד עם זאת, הוא שישנם אלמנטים משותפים רבים בין כלל ההורים. למעשה יש מספיק דמיון עד כדי כך שמחקרים בדקו ומצאו ארבע קטגוריות שכל אחת מהם מייצגת סגנון הורות.

סגנון ההורות מייצג שילוב של דרכים ושיטות שההורה משתמש לחנך ולגדל את הילד. חוקרת בשם דיאן בומרינד יצרה בשנות ה – 60 , סיווג חשוב לסגנונות הורות, לכל אחד מהם כותרת שונה ומאפיינים ייחודיים:

סמכותני וממשמע

מתירני וותרני

לא מעורבים

סמכותי מהימן

כל אחד מהסגנונות שונה ממשנהו בסגנון המשמעת, תקשורת, טיפוח וציפיות.

הסגנון ההורי הסמכותני וממשמע:

הורים אלו נחשבים לעיתים קרובות כמומחים במשמעת. הם משתמשים בסגנון נוקשה אם אפשרות דיאלוג קטן. הענישה מתרחשת רבות. התקשורת היא בעיקר בכיוון אחד: מההורה לילד. החוקים בדרך כלל לא מוסברים. הורים בסגנון זה בדרך כלל פחות מטפחים את היכולות והכישרונות הטבעיים של הילד. הציפיות והדרישות מהילד גבוהות עם מעט גמישות.

הסגנון ההורי המתירני:

הורים מתירנים וותרנים בדרך מאפשרים לילדים לעשות ככל העולה על רוחם. הם כמעט לא מציעים הדרכה או הכוונה. הורים אלו יותר חברים מאשר הורים. סגנון המשמעת הפוך מנוקשה. יש להם מעט או כלל אין חוקים. הם נוהגים לאפשר לילדים לפתור בעיות בעצמם. התקשורת פתוחה , אך הורים אלו נותנים לילדיהם להחליט בעצמם מאפשר להעניק הכוונה.

הורים בסגנון זה בדרך כלל נוטים להיות חמים ומטפחים. הציפיות הם מינימליים ואינם מוצבים על ידי ההורים.

סגנון הורי לא מעורב:

הורים לא מעהורבים נותנים לילדיהם הרבה חופש, ובדרך כלל אינם מפריעים או חוסמים את ילדיהם. חלק מההורים בקבוצה זאת פועלים כך בדרך מודעת ומתכוננת וחלק פחות מעוניינים בהורות שלהם או לא בטוחים איך ליות הורים. בקבוצה זאת אין סגנון משמעת מסוים. הורה לא מעורב באופן טיפוסי מאפשר לילדו לעשות כרצונו, בשל העדר ידע או אכפתיות. התקשורת ויחסי הגומלין מועטים.

הורים אלו מציעים מעט טיפוח והעשרה.   ישנם מעט או העדר ציפיות.

הסגנון ההורי הסמכותי מהימן:

הורים אלו הגיוניים אחראיים ואכפתיים. הם מטפחים את הילדים. הם מציבים ציפיות גבוהות וברורות. ילדים להורים בסגנון הזה, יכולים ליצור את המשמעת מתוכם והם עצמאיים במחשבתם. הסגנון הזה הוא המיטיב ביותר עבור הילדים. ההורים הסמכותיים המהימנים מאגנים חוקי משמעת ברורים ונהיר ההיגיון מאחורי החוקים, שכן הוא מתווך היטב לילדים. התקשורת ויחסי הגומלין הם תדירים ומתאמים לרמת ההבנה והמסוגלות של הילד.

מה הוא סגנון ההורות שלי?

מעטים מההורים מתאימים בדיוק לאחד הסגנונות, וההורות של רובנו בדרך כלל, משלבת את הסגנונות. יש לחשוב על 4 הסגנונות כרצף ולא כ ארבע קטגוריות נבדלות. באופן אופטימלי אנחנו יכולים להעניק לילדים שלנו את מה שהם צריכים להתפתחות רגשית בריאה, בכל נקודת זמן.

למשל, בעוד שהורה אינו סמכותני נוקשה בדרך כלל, ישנם זמנים בחייו של ילד שהסגנון ההורי הזה נחוץ. ויכול להיות הורה סמכותני שמטפח ומעודד בניגוד למאפיין את הסגנון.

הגורמים המשפיעים על ההתפתחות העתידית של הילדים: 

בעוד שזה קל יותר למשפחה כשלשני ההורים סגנון הורות זהה, ישנם מחקרים המצביעים על כך שאם לפחות הורה אחד הוא סמכותי מאפשר, זה עדיף מאשר שני הורים עם סגנון פחות יעיל (השלושה האחרים). כמובן שישנם אלמנטים אחרים המשפעים על הילדים מעבר לסגנון ההורות, ילק מגורמים אלו כוללים:

הטמפרמנט של הילד והתאמתו להורים.

סגנון ההוראה במסגרת החינוכית והתאמתו להורים.

ההשפעה של קבוצת הגיל על הילד.