טיפול רגשי הנו למעשה טיפול פסיכותרפי ומועבר על ידי אנשי מקצוע כגון: עו"ס קלינים פסיכותרפיסטים, פסיכולוגים קלינים, מטפלים בהבעה ויצירה- מטפל באומנות, מטפל בפסיכודרמה, מטפל בתנועה. כולם בעלי הכשרה ומומחיות בתחום של טיפול בילדים ובנוער.
מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי?
מומלץ לפנות לטיפול רגשי כאשר מזהים שהילד מתמודד עם מצוקה רגשית מתמשכת או שישנה פגיעה בתפקוד היומיומי. משהו שלא מצליחים להסתדר בכוחות עצמינו ומשפיע גם על הסביבה אז, חשוב לפנות לעזרה מקצועית.
מעבר למצוקה ולסבל שילדים חווים, קשיים רגשיים אצל ילדים יכולים להפריע להתפתחותם התקינה ולהשתלבותם במסגרות חינוכיות ואחרות. ועל כן מומלץ לפנות לטיפול רגשי לילדים ברגע שמאותרת מצוקה אצל הילד.
לא תמיד קל להבין שילדים זקוקים לטיפול, בעיקר מפני שלעיתים לילדים קשה יותר לבטא באופן מילולי את הקושי שהם חווים, כפי שמבוגרים עושים. יחד עם זאת , ישנם סימנים עקיפים שילדים מביעים אשר יעזרו להם ולנו להבין שהם אכן נמצאים במצוקה. כגון: ביטויי אלימות והתפרצויות זעם, בכי רב במהלך היום לנוכח תסכולים קטנים, הסתגרות או שינוי קיצוני בהתנהגות, כאבים פיזיים ללא סיבה רפואית, כל אלו הן ביטויי מצוקה שכיחים המופיעים אצל ילדים אשר בגינם יש לשקול להגיע ליעוץ.
בנוסף, אצל ילדים בגיל הגן ומטה שכיח מצב של רגרסיה לשלבים התפתחותיים מוקדמים יותר המתבטאים בהרטבה ביום או בלילה או חזרה לאכילה מבקבוק ולקיחת מוצץ, וכן כלל התסמינים המאפיינים גם ילדים מעט יותר גדולים כמו הסתגרות, הצמדות להורה, קשיי היפרדות וביטויי תסכול וכעס מרובים.
גורמי החוסן של ילדים לא תמיד מפותחים ועל כן, יש להם פחות כלים להתמודד עם משברים, ולעיתים ההורים חשים חוסר אונים רב ואינם יודעים איך לעזור לילדיהם.
הדבר מחריף אף יותר כאשר מתעורר משבר משפחתי או משבר אישי אצל אחד ההורים. גם אם יש מאמץ להסתיר את הקשיים מהילדים הם סופגים זאת מן הסביבה וקולטים מסרים שאינם מדוברים. במקרים כאלה, נראה כי כדאי להגיע לייעוץ.
מקרים נוספים קשורים לנוכח קשיי הסתגלות למסגרות חברתיות או לימודיות.
הורים גם יכולים לפנות לטיפול כאשר מרגישים שישנם קשיי תקשורת עם ילדם, או קשיים בהצבת גבולות ופגיעה בסמכות ההורית.
לסיכום, ישנן סיבות מגוונות לפנייה לטיפול אצל ילדים ונוער בשל מצוקה רגשית למשל, הפרעות חרדה, פחדים ופוביות ספציפיות- (פוביה מכלבים, מטיסות, מחרקים, ממקומות סגורים) , התבודדות ודיכאון, קשיי ויסות רגשי ותחושתי, הפרעות קשב וריכוז והסימפטומים המתלווים לכך. סף תסכול נמוך, קושי בדחיית סיפוקים ושליטה עצמית, התפרצויות זעם, פוסט טראומה, משברים משפחתיים, קשיים חברתיים, קשיי הסתגלות, התנהגות רגרסיבית, דימוי עצמי נמוך, קשיי שינה והפרעות בשינה, כאשר שמים לב להסתגרות או שינוי קיצוני בהתנהגות, בכי רב במהלך היום, כאבים פיזיים ללא ממצאים רפואיים ועוד.
המטרה בטיפול להביא להקלה בסימפטומים, לשפר את איכות החיים של המטופל והסובבים אותו. להביא לשינוי לטווח ארוך.
תהליך הפנייה למכון:
הפנייה לטיפול רגשי יכולה להיעשות על ידי בתי ספר וגורמים חינוכיים, המלצה לאחר אבחונים (פסיכו-דידקטי, פסיכודיאגנוסטי), פנייה עצמאית של ההורים והילד, מחלקות רווחה ועוד.
לאחר שיחת הטלפון הראשונית בין המטפל/ת להורים תקבע פגישה ראשונה של ההורים בלבד. לאחר מכן יתקיימו 2-3 מפגשים להערכה והכרות עם הילד באופן פרטני (תלוי בגיל של הילד) ולבסוף תתקיים פגישה משותפת של ההורים עם המטפל במטרה להבנות ביחד את התוכנית והמטרות הטיפוליות ולבסס את הקשר.
כל זה מוגדר כתהליך אינטק וההמלצות לאחריו ואופי הטיפול מתחשב בגיל של הילד, בקושי הרגשי עמו הוא מתמודד ובמאפייניו האישיותיים של הילד והמשפחה. חשוב שתהיה הסכמה בין ההורים והמטפל על התוכנית הטיפולית המומלצת, לעשות תיאום ציפיות מהטיפול ובניית החוזה הטיפולי.
המלצות לסוג הטיפול לאחר שלב האינטק:
ייעוץ והדרכה הורית בלבד ללא טיפול בילד
כאשר נראה כי, הדרכת הורית מספיקה בכדי להביא להצלחה ולגרום לשינוי- מומלץ על מפגשי הורים. מדובר במפגשים משותפים וקבועים בין המטפל להורים המתקיימים מדי שבוע/ שבועיים שנועדו ללוות ולתמוך באופן מקצועי. הדרכת הורים מסייעת להורים להבין לעומק את קשייו של הילד, לתמוך בילדיהם באופן מדויק יותר, לרכוש כלים איתם יוכלו לסייע בהתמודדות ושיפור הקשר והתקשורת אתו. להוביל את הילד לשינוי והתחזקות. במפגש המטפל שומע מההורים חוויות מהשבוע, תכנים וסיטואציות שהיו וביחד נעשית חשיבה משותפת ,מגבשים יחד הבנה של מה שהיה, ומעריכים את דרכי הפעולה הנדרשות בהתאם למטרה.
ההורים הם הדמויות המרכזיות בחייו של הילד ולכן חיזוק היכולות ההוריות והביטחון שלהם, יכולים לסייע לילד בצורה משמעותית. הנכונות וההבנה שילד צריך טיפול והפניה לטיפול כבר מעידה על היכולות ההוריות ועל הנכונות, הדאגה והאהבה שלהם לילדיהם.
טיפול רגשי פרטני בילד משולב בהדרכת הורים
מדובר בטיפול בו הילד/ הנער מגיע למפגשים קבועים המתקיימים אחת לשבוע. (במקרים שישנו צורך בהתערבות חירום או כשיש סיכון מומלץ על טיפול פעמיים בשבוע) זמן הטיפול אינו מוגבל כיוון שמדובר בתהליך טיפולי, כל אחד לפי הצרכים וקצב ההתקדמות שלו. בטיפול נותנים מקום למטופל להביא מעולמו הפנימי, למצוא מקום בטוח ומאפשר, להביא לשינוי והתקדמות כל אחד לפי מטרותיו. טיפול בילדים משלב הדרכה הורית בתדירות שנקבעת ביחד עם המטפל, בדרך כלל אחת לחודש לערך והילד אחת לשבוע. אצל מתבגרים לעיתים הקשר עם ההורים יהיה בתדירות רחוקה יותר. המטרה לעבוד בשיתוף פעולה בכדי לקדם את הילד. כמו כן, נעשית התערבות ויצירת קשר במידת הצורך עם גורמים חינוכיים וקהילתיים.
טיפול רגשי פרטני הוא מפגש בין הילד למטפל/ת, שמטרתו להביא להקלה בסימפטומים איתם הילד הגיע, לשפר את איכות החיים. להעלות למודעות אצל הילד וסביבתו חלקים לא מודעים בכדי שיוכל לשים לב לאותם רגישויות, קשיים אצלו במטרה לשנותם. ובכך להביא לשינוי כללי אצלו ובסביבתו. כמו גם, לשים לב לחוזקות אצל הילד ,לחזקו ולהעצימו, במטרה להעלות את הביטחון, הערך והדימוי העצמי.
הטיפול משתמש בכלים של שיחה, באמצעים לא מילוליים- משחק, שימוש בכלים מתחום ההבעה והיצירה ועוד. כך עולה עולמו הפנימי של הילד ואפשר לגעת גם במקומות הכואבים בדרך משחקית שמשתמשת בהנאה וכיף תוך כדי עבודה אמיתית.
התערבות בזמן משבר
כאשר מדובר במקרה משברי כמו- חולי במשפחה, גירושין, התמודדות עם מוות, תאונת דרכים ועוד. והפנייה נעשית בקרוב לאירוע הטראומטי/ מסכן החיים תעשה התערבות בזמן משבר הכוללת סיוע למטופל הנמצא תחת לחץ , אקוטי. למעשה זו מתן "עזרה ראשונה" לאחר אירוע שיצר שבר בחיים של המטופל, במקרה הזה אצל הילד ומשפחתו. בהתערבות זו מתקיימים מפגשים ממוקדים בטיפול קצר מועד במטרה לעזור ולהקל בזמן זה, לתת כלים להתמודדות, לסייע לסגל דרכי התמודדות אדפטיביות, וכן לספק הקלה מיידית אך ארוכת טווח הכרוכה בפתרון הבעיה. ככל שהטיפול ארוך יותר הוא מקנה למטופל כלים נוספים להתמודדות ומהווה רשת תמיכה וליווי לפתרון מצוקות עתידיות.
טיפול דיאדי
דיאדה היא הקשר ההדוק של הורה- ילד (מהמילה דו= שניים). בטיפול דיאדי מדובר בטיפול שמתאים לילדים בגיל הרך, המתבצע במסגרת של מפגשים משותפים של ילד, הורה ומטפל. מבוסס על ההנחה כי, יחסים חיוביים של הילד עם הוריו הם הבסיס לתפקוד ולהתפתחות רגשית תקינה ולדימוי עצמי חיובי. כאשר הקושי העיקרי הוא בטיב הקשר והתקשורת של הילד מול הוריו או כאשר הילד עדיין צעיר מדי להיכנס לבד לחדר הטיפולים מומלץ על טיפול דיאדי. הטיפול משולב באופן מלא עם ההורים. המטפל נפגש באופן קבוע עם ההורים, מתקיימות פגישות משותפות של הילד עם הורה אחד בכל פעם. המטפל מתבונן באינטראקציה ביניהם ובשיחה משותפת עם ההורים עולות מחשבות והתבוננות אודות הפגישות ונעשית חשיבה משותפת במטרתה להביא לשינוי. התהליך הטיפולי מטרתו לחולל שינוי הן עבור הילד, הן עבור ההורה והן עבור מערכת היחסים.
*** ככלל ישנן גישות שונות בתוך טיפול בילדים ובטיפול בכלל- טיפול בגישה דינמית, CBT (התנהגותי- קוגניטיבי) , עבודה בגישה דיאלקטית אשר משלבת את שתי הגישות ועוד.
מהו טיפול רגשי בילדים וכיצד זה עובד?
טיפול רגשי הוא מפגש בין הילד למטפל/ת, שמטרתו לייצר שינוי ברגשות / מחשבות / התנהגות של הילד. המטרה שמה שקורה בחדר ומוביל לשינוי, יקרה גם מחוץ לחדר הטיפולים ויביא לשינוי משמעותי בחייו של הילד, בקשר עם סביבתו- הוריו, חברים ודמויות הקרובות אליו.
ישנן דרכים רבות של טיפול רגשי פרטני בילדים, למשל, יכול להתבצע באמצעות שיחה, במידה והילד משתף פעולה וישנה בשלות קוגניטיבית. לעיתים, ילדים מתקשים בהעברת תחושותיהם במילים ולכן בטיפול בילדים המטפלים משתמשים בדרכים ואמצעים "עוקפות מלל". למשל, טיפול באמצעות משחק (Play therapy- עליו ארחיב בהמשך), שימוש בכלים מתחום האומנות, דרמה, תנועה. טיפול כזה מכוון אל העולם הנפשי של המטופל, מזמן מרחב ביניים משותף בו מתקיימת מערכת יחסים ייחודית בין המטפל למטופל, מה שחשוב להצלחת התהליך הטיפולי. נדרש זמן, חשובה בניית הברית הטיפולית, יצירת קשר, בניית אמון ובטחון שמאפשרים לילד לבטא את תחושותיו בחופשיות, ללא הגנות.
כיוון שמדובר בתהליך טיפולי שנוגע בהיבטים אינטרפסיכיים של הנפש נדרש זמן לתהליך על מנת להביא לשינוי שיוכל להמשיך גם לטווח ארוך. העקביות, הרצף וההתמדה בהגעה מדי שבוע ביום ושעה קבועה הינה מרכיב חשוב ביותר בטיפול ומדד מהימן להצלחת הטיפול.
מומלץ מאד ללוות את הטיפול הרגשי של הילד, במפגשים משותפים בין ההורים למטפל, בהדרכת הורים. לפעמים הילדים זקוקים לתיווך של המטפל מול הוריהם והמטפלים יכולים להבהיר להורים מה קורה לילד, למה הוא זקוק מהם כהורים. לפעמים בעזרת המטפל ההורים יכולים ללמוד ולהבין יותר איך הם פועלים כהורים ולשנות חלק מדפוסי ההורות שלהם. מעורבות הורים בטיפול בילד חשובה מאד להצלחה. הם מסייעים בהתמדתו בטיפול, ודרך יישום ההמלצות מהדרכת ההורים עוזרים להקל על מצוקת הילד.
כפי שציינתי קודם, בשונה מטיפול במבוגרים, ילדים משתפים בעולמם הפנימי דרך אמצעים לא מילוליים. כמובן שהדבר תלוי גיל וזמן. ילד בגיל החביון ישתמש יותר בכלים משחקיים. ומתבגר ישתמש יותר בכלי של שיחה, בשיח זה הילד/ מתבגר עשוי להגיע להבנות ולקשר אותן לאמונות שונות שמזינות את הקושי הרגשי. המטרה להעלות למודעות חלקים בעצמו שלא היו מודעים קודם, לקשר להתנהגויות כיום , לראות כיצד משפיע על מערכות יחסים וקשרים בינאישיים וכך לנסות ולעשות שינוי. לעיתים יכול להשתחזר בחדר הטיפול יחסים באופן לא מודע בין המטופל למטפל כפי שמתרחשים גם מחוץ לחדר הטיפול. מה שמהווה מקום לעבודה.
אחד הכלים המשמעותיים בטיפול בילדים הוא היכולת לעבוד זמן אמת על מה שקורה בתוך החדר כדי להביא לשינוי מיידי בחשיבה והעלאת למודעות תכנים ורגשות שלא תמיד שמים לב אליהם ביום יום.
איך עובד טיפול במשחק?
משחק טומן בחובו היבטים חשובים להתפתחות בריאה של הילד. משחק יכול להיות בשלב התפתחותי ראשוני כאשר מדובר בחוויות מנטליות ראשוניות. כשהילד משחק לבד עם עצמו עדיין ללא יצירת קשר עם האחר. לאט לאט מתפתחת היכולת לראות את האחר ובסופו של דבר גם את עצמך. כשיש קשר הדדי ואינטרקציה חברתית ניתן לעבוד דרך משחק בטיפול על התמודדות עם תסכולים, תכנון וארגון, פתרון בעיות, גמישות לעומת נוקשות, הישגיות, פיתוח אמפטיה ויכולת הכלה, שילוב של הומור, יצירתיות ודמיון, משמש ככלי להוצאת כעסים ותוקפנות, התמודדות עם הצבת גבולות וכללים במשחק והפנמתם ,הפסד לעומת ניצחון, הערכה ודימוי עצמי, כמו גם, ביטוי וזיהוי דפוסי התנהגות של המטופל ביחסים בינאישיים, הבעת דילמות רגשיות וחברתיות והתמודדות עמם.
מטפלים בילדים מבינים את עולמם של הילדים דרך האופן שבו הם משחקים, דרך התכנים שעולים במשחק ודרך היחסים והקשר בין המטפל למטופל. משחק מאפשר לילד להביע את רגשותיו בדרך מהנה ובלתי מאיימת.
עבור ילדים המשחק הוא השפה הטבעית. לילדים קל יותר לתקשר באמצעות משחק מאשר במילים, לכן בטיפול בילדים מעדיפים מטפלים רבים להשתמש במשחק כדי ליצור דיאלוג עם הילד, בו הילד יכול לשתף בחוויות, התנסויות ורגשות, והמטפל כך יכול לדעת כיצד לסייע לו בדרך הטובה ביותר. ביחד מנסים בטיפול להבין את עולמו הפנימי של הילד, מה מפעיל אותו, מה עוזר לו ומה פוגע בתפקודו. בתוך המשחק נזהה דפוסי תקשורת לא יעילים ונמצא את הדרך לכוון את האינטראקציה בין ההורים או הסביבה- (חברים, מורים) והילד באופן חיובי שעוזר לילד.
במהלך המשחק, החשיבה הרציונלית לא עוצרת את הביטוי החופשי של רגשות, כגון: כעס, פחד, אשמה וכאב. המשחק יוצר מרחב חופשי, בו הילד יכול להתנסות בלי לפחד מכישלון ומביקורת. המסגרת הטיפולית, כגורם שומר מאפשר לילד מרחב בטוח בו הוא יכול להתנהל בחופשיות, בלי לחשוש לביטחונו הפיזי והרגשי.
חשיבות המשחק נודעה עוד בתקופת אפלטון, שאמר כי "אתה יכול לגלות טוב יותר את אופיו של אדם במשך שעה אחת של משחק, מאשר במשך שנה שלמה של שיחה". הטיפול המתועד הראשון שנעשה באמצעות משחק היה של זיגמונד פרויד. מאז פיתחו פסיכולוגים רבים את שיטת הטיפול במשחק.
כשמדברים על משחק הכוונה למשחקי דמיון החל מבית בובות, חיילים, חיות, ועד למשחקי קופסה מותאמים לפי גיל- בעלי מסגרת של חוקים מובנים וברורים. ילדים יכולים להמחיז במשחק דמיוני בבובות את האופן שבו הם תופסים וחווים סיטואציות מטרידות מהחיים האמיתיים, למשל מצב שמעורר פאניקה או חרדה. במהלך המשחק המטפל מתאר את הרגשות של הבובות, מהדהד אותן בקול בפני הילד, משקף ומפרש וכך מסייע לו לעבד את רגשותיו וחוויותיו. דרך המשחק בנוכחות המטפל הילדים יכולים להשיג הבנה טובה יותר של ההתרחשות, של הרגשות שלהם, של מה שמפעיל אותם, ובהמשך לקבל ולווסת את רגשותיהם טוב יותר. המטפל עוזר לילד לעשות את החיבורים וההקשרים בין ההתרחשות במשחק ובחדר לבין החיים מחוץ לחדר הטיפול ובכך להוביל להבנה ולשינוי. המשחק משמש כהתרחשות של החיים הפנימיים. בנוסף, אפשר לנסות ולגייס פתרונות ודרכי התמודדות שונים כגון טכניקות הרגעה עצמית להתמודדות עם חרדה ושיח פתוח עם הסביבה.
משך הטיפול בילד הינו 50- 45 דק לכל מפגש. הורים רבים שואלים כמה מפגשים נדרשים על מנת להתמודד עם הקושי והתשובה לשאלה זו היא אינדיבידואלית לכל אחד. היא תלויה לא רק בקושי עצמו בגינו ההורים פנו, אלא גם באופי הילד ובמידה בה הוא מצליח ליצור קשר עם המטפל , לסמוך ולתת בו אמון.
דוגמה מתוך הקליניקה לטיפול דרך משחק:
מדובר בילד בן 8 שהגיע לטיפול בשל התפרצויות זעם וקושי בשליטה עצמית, סף תסכול נמוך. קשיים חברתיים. ישנם ברקע לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז. הטיפול נמשך כ8 חודשים.
בפגישות ישנו מבנה קבוע, בתחילת המפגש יושבים ומדברים, הילד יכול להביא סיטואציות, חוויות ורגשות מהיומיום להתייעצות. דבר זה נועד לתרגל מיומנויות חברתיות של יצירת קשר עין, סמול טוק, יצירת נושאי שיחה, העלאה לכדי דיבור את רגשותיו. זמן של השהייה, וויסות, איפוק, הקשבה לעצמו ולאחר ועוד. במקרה זה מדובר בילד שמתקשה לדבר על רגשותיו, מתוך מופנמות או חוסר רצון להוציא את הכאב החוצה. לאחר מכן הילד בוחר במה רוצה לעסוק בחדר. בדוגמא שאתן בחר משחק – "סולמות ונחשים". לכאורה נראה משחק פשוט אך לא משנה באיזה משחק הילד בוחר לשחק בחדר, מדובר בכניסה לעולמו הפנימי של הילד. גם כל ילד יכול לשחק את אותו משחק בצורה אחרת. אם כן, הילד בחר את המשחק ואנו משחקים. הילד נראה חדור מטרה ורוצה מאוד לנצח, עד כדי כך ששפת הגוף שלו משתנה לאורך המשחק. בכל פעם שמטפס בסולם מחייך ומרגיש טוב ובכל פעם שנופל בחבל למטה משפיל את מבטו ומתכנס בעצמו. לאט לאט כאשר נופל שוב ושוב בחבל , עולה תחושת תסכול עזה, תחושה שעוד רגע הולך להעיף את המשחק. אנו מדברים על מה שקורה לו כרגע בזמן המשחק. אני מנסה לשקף את מה שרואה ולהעלאות לכדי דיבור את רגשותיו. הילד אומר- "נמאס לי להפסיד כל הזמן, כבר לא יכול יותר" ומתחיל לבכות ממשיך "מתי זה ייגמר". אני ממשיכה בשיחה עמו על מה זו התחושה שעולה, האם מוכרת לו מעוד סיטואציות בחייו. הילד אומר כי, גם בבית הספר מרגיש שלא מצליח לו שום דבר, מנסה ללמוד אבל משהו לא תמיד הולך לו כפי שתכנן. גם בבית עם משפחתו מרגיש מול אחיו הבכור קטן וחסר משמעות. אחיו מצליח בלימודים ובעל קשרים חברתיים. הילד בטיפול גם מרגיש שהוריו מצפים ממנו להצלחה והישגיות והוא מאכזב אותם לנוכח קשייו הלימודיים. דבר זה פוגע לו בדימוי ובערך העצמי. כאשר הילד בטיפול שיתף במצוקות שלו , הייתה תחושה של שחרור, הרגיש שמבינים אותו ויכל להמשיך במשחק באותו מפגש וכאשר הפסיד הצליח להמשיך הלאה ולא להישבר מכך. במקביל, בהדרכת הורים שיקפתי להורים מהי התחושה של הילד. ההורים לא היו מודעים שכך מרגיש. התכוונו שיצליח. לקחו זאת לתשומת ליבם ופחות שמו דגש על החלק הלימודי , מה שעזר לילד באופן הפוך לקבל מוטיבציה ולהתחיל ללמוד בעצמו. כך גם התפרצויות הזעם וסף התסכול שלו פחת כיוון שהצליח לדבר על מה שמפריע לו. ופחות דיבר דרך ההתנהגות כפי שנהג לעשות קודם לכן.
חששות מפנייה לטיפול:
פנייה לעזרה מקצועית עבור טיפול רגשי לילדים יכולה להיות מלווה בחששות ודורשת אומץ. כשהילד חש במצוקה, הוא מקווה שההורים או גורמים אחרים בסביבתו יתייחסו לכך ויסייעו לו. כמו כן, קשיים שאינם מטופלים נכון מילדות יכולים להתפרץ בשלב מאוחר יותר בצורה אחרת ועמידה יותר. ולכן חשוב להתייחס לכך כשפונים לקבלת עזרה. ראוי לציין כי, פניה לטיפול הינה דיסקרטית והמטרה להביא להצלחה ולשיפור בסימפטומים.
ענבל שרון- פסיכותרפיסטית, עו"ס קלינית
מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים, מרכז אתרוג.