טיפול התנהגותי קוגניטיבי נחשב בעבר על ידי רוב הציבור ונחשב עד היום, על ידי רבים מחסידי הגישה הפסיכואנליטית, לטיפול טכני פשוט ושטחי. אולם בשנים האחרונות חל מפנה ביחס הציבור לטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי במבוגרים. זאת בעקבות, מחקרים רבים אשר מדדו את השפעת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי על בעיות נפשיות כמו: דיכאון, חרדה, וחזרתיות כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית). מחקרים אלו מצאו שגישת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי למתבגרים ולמבוגרים היא היעילה ביותר.
רופאי המשפחה, נוירולוגים ובעיקר הפסיכיאטרים, אשר בהכשרתם כרופאים נסמכים על עדויות מחקרים, ממליצים על טיפול התנהגותי קוגניטיבי בילדים ובמבוגרים לקהל אותו הם פוגשים.
הציבור החל לבקש יותר את גישת טיפול זאת ובתי הספר ללימוד טיפול התנהגותי בילדים, מתבגרים ומבוגרים זוכים לעדנה ושגשוג.
חשוב לציין כי מאז שהטיפול ההתנהגותי למתבגרים החל את צעדיו הראשונים בתחילת המאה הקודמת על ידי מחקרים של פאבלוב, בתחום ההתניה הקלאסית (כלב שהחל לרייר רק למשמע הצליל, כאשר בעבר אוכל ניתן לכלב שכנשמע הצליל) ועל ידי סקינר, בתחום ההתניה האופרנטית (יונה למדה לקבל אוכל רק כאשר הקישה על ידית- "חיזוק חיובי" או " האסימונים"), ישנה התקדמות רבה לאורך 100 השנים האחרונות. שינויים רבים אלו בגישה הקוגניטיבית התנהגותית התרחשה בכמה שלבים, המכונים: "הגל הראשון והגל השני והשלישי" בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
כמצוין למעלה, הגל הראשון, הרי הוא הטיפול ההתנהגותי, הכולל: חיזוקים חיובים, פרסים והתניה קלאסית. (בהזדמנות זאת, כדאי לציין כי עונש איננו כלול בטיפול ההתנהגותי כי הוא גורם להשפלה ופחד אשר מזיקים מאוד לרווחה הנפשית).
הגל השני, הוא הוספה של הטיפול הקוגניטיבי , לטיפול ההתנהגותי. תוספת זאת שמה דגש וחשיבות לחלק של החשיבה, השכל והרציונל על ההתנהגות האנושית ומוקד לשינוי במצב הנפשי.
למשל, אדם עם בעיה של חרדה מטיסות למד על ההסתברות והסטטיסטיקות של תאונות וההבנה שכאשר נוהג ברכבו ללא חרדה הסיכוי להיפגע גבוה יותר מאשר בטיסה ממנה כה חרד. הטיפול הקוגניטיבי בגל השני התפתח מאוד בזכות אנשים כמו בק ואליס, אשר יצרו את ההירארכיה של אמנות ליבה ומחשבות אוטומטיות. הם יצרו פרוטוקול טיפול קוגניטיבי מקיף והוכיחו את יעילות הטיפול במחלות כמו דיכאון וחרדה ובבעיות חברתיות ובביישנות.
הגל השלישי, בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, יצר התפתחות מעניינת ומשלב אלמנטים מהגישה הפסיכודינמית, מהפילוסופיה הבודהיסטית ומהתפתחויות בתחום הביולוגיה והנוירולוגיה. דוגמאות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי מהגל השלישי הם: D.B.T הטיפול הדיאלקטי התנהגותי ו – A.C.T טיפול מחויבות וקבלה.
גישות אלו מעניינות מאוד והוכחו כיעילות במספר מחקרים. הם מציעות בנוסף לעקרונות המארגנים והמסודרים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, עקרונות של מיינדפולנס, קבלה, העדר שיפוטיות, ותיקוף רגשות.
בעוד שה – DBT מוסיף את חשיבות התיקוף הוויסות הרגשי וההכלה ה – A.C.T שם דגש על קבלה של רגשות קשים במקום לנסות להימנע מלחוות אותם, ועידוד לפעולה בהתאם לערכיו של המטופל.
היתרון הגדול, של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי היא בהיותו מסודר, לפי שלבים עם פרוטוקול של מה הדבר היעיל, שעל המטפל לעשות בכדי לעזור למטופל. בכך המטופל מקבל סט של התערבויות ברורות. מאידך, החיסרון הגדול של, שלל ההתערבויות בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, הוא בכך שאין פרוטוקול טיפולי אשר מסוגל להכיל את מורכבות נפש האדם, לא בבריאות ולא בחולי. לפיכך, הפסיכותרפיסט אשר עובד לפי פרוטוקל סדור, עשוי למצוא עצמו תקוע ללא יכולת לשנות את מצבו של המטופל מכיוון שעשה כל שהפרוטוקול מציע ועדיין אין התקדמות. יהיה קשה לפסיכותרפיסטית, לוותר על הידע היקר שלה והנאמנות לדרך שעשתה רק בגלל שהטיפול נתקע. בדרך כלל יהיה ניסיון להתעקש ולהתאים את המטופל לגישה הטיפולית.
לפיכך, אם האדם מחפש לעצמו טיפול פסיכולוגי שיתאים בדיוק לקשייו ויהיה יעיל למכאוביו הנפשיים, המלצתי היא: "חפש מטפל שיודע לעבוד בגישה הקוגניטיבית התנהגותית". אולם אם קשייו אינם מתאימים בדיוק לפרוטוקול שלפיו המטפל עובד (מתוך שלל ההתערבויות שמציע היום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ), חפש מטפל שיכול להפגין גמישות מקצועית מול הקשיים של המטופל.
למעשה, את אותה טענה אפשר לטעון גם כלפי מטפלים אשר עובדים בגישה הפסיכו -דינאמית אשר מזוהה על ידי מייסדה פרויד (האמת, מאז פרויד הגישה הפסיכו-דינאמית התרחבה והשתבחה על תת גישותייה, צברה ניסיון והעמקה). למרות שאינם עובדים לפי פרוטוקול שעורי בית וטבלאות. שכן, גם בגישה זאת, במקרים רבים מטפלים פסיכו-דינאמיים אינם יכולים לסייע לפציינט שביקש טיפול, למרות ההתייחסות ללא מודע והפיכתו למודע, הרי גם הם מוגבלים, לראיה מסודרת של מה צריך לעשות בטיפול.
אם כך, מה עושים? כיצד יכול אדם שכבר החליט להשתמש בעזרתה של הפסיכותרפיה לדעת למי לפנות? בחיפוש טיפול פסיכולוגי, כמו בחיים, אין ודאות ואין ביטחון מלא. מומלץ למצוא מטפל אשר בקיא ברזי גישות טיפוליות שונות ויודע לשלב אותן ולהתאימן למטופל.
בדרך כלל אדם כזה צריך לעבור הכשרה רבת שנים, זה מתחיל עם תואר ראשון בפסיכולוגיה או עבודה סוציאלית או תחום טיפולי אחר, (3 שנים). לאחר מכן, תואר שני בפסיכולוגיה או עבודה סוציאלית או תחום טיפולי אחר (למשל, טיפול באומנות, קרימינולוגיה, טיפול באמצעות בעלי חיים ועוד), (שנתיים). לאחר מכן לפסיכולוגים ישנה התמחות של 4 שנים והעובדים הסוציאליים לומדים פסיכותרפיה 3 שנים. (4 שנים) אם אנחנו רוצים לפנות למטפל שיודע פסיכותרפיה אינטגרטיבית הוא צריך להיות מומחה בעוד גישה טיפולית, כלומר אם למד C.B.T – שנתיים צריך ללמוד טיפול פסיכו-דינאמי, עוד שלוש שנים והפוך (3 שנים). עד כה הגענו להכשרה של שתיים עשרה שנים. בנוסף לזאת, כדאי שהמטפל יעבור טיפול נפשי בעצמו כדי שקשייו הפסיכולוגים לא יחדרו לתוך הטיפול שמציע ויפגעו במטופל.
האם מספיק? עוד לא. המטפל צריך להיות מודרך ע"י פסיכותרפיסט אחר, מכיוון שחשוב שתהיה עוד נקודת מבט חיצונית מהדיאדה הטיפולית שתשמור על תהליך הטיפול הפסיכולוגי במסלול הנכון.
ישנם בארץ מטפלים מהסוג, הזה. וישנם לא מעט כאלה. מטבע הדברים, זה לא מבטיח שהטיפול הפסיכולוגי שאדם שעבר את כל התהליך הנ"ל יהיה יעיל עבור מטופל מסוים, אך הסיכוי הוא גבוה מאוד ואופטימלי.
למרבה הצער, מאחר והחוק במדינת ישראל אינו מפקח על מי רשאי להציע טיפול נפשי, פסיכותרפיה או טיפול פסיכולוגי, ישנם בשוק אנשים שעברו קורס אימון בן חודשיים, הם פותחים קליניקה יפה, משווקים עצמם במקצועיות, ועובדים עם מטופלים.
הם לא "עובדים על מטופלים" אלא עובדים עם מטופלים, כי מבחינתם כל עוד החוק מתיר והם מרגישים שיש להם גושפנקא להציע טיפול אז התהליך כשר גם חוקית וגם מוסרית.
הבעיה שאנשים שאינם מוכשרים לעסוק בטיפול פוגשים הפרעות נפשיות מורכבות הם עלולים להזיק ולהחמיר את מצבם של המטופלים ללא יכולת לתקן.
במקרה הפחות גרוע, אנשי מקצוע מנוסים שעברו הכשרות משמעותיות, אך שאינם מכירים גישות טיפול אחרות שהוכחו כיעילות ולא יודעים להציע אותם ללקוחות שלהם, גם הם אשמים ברשלנות רפואית. שכן לדוגמא, מטופל החווה התקפי חרדה או דיכאון מזורי יכול להשתפר בסימפטומים משמעותית, בגישה אחת, אך בגישה אחרת לא מכירים את היתרונות הללו, ולא יודעים להציע אותם למטופל.