הפרעת חרדה
מציאות החיים בחברה המודרנית מספקת לנו שלל סיטואציות מלחיצות, אירועים מאתגרים ומצבים מעוררי חרדה ובהתאם, הפרעות חרדה שכיחות כיום הרבה יותר משהיו בעשורים קודמים ונפוצות בקרב כלל שכבות האוכלוסייה- הערכות סטטיסטיות מצביעות על כך שכחמישה עד עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה סובלים מהמפרעות חרדה בעוצמה זו או אחרת ויותר מכך, מרבית האנשים עוברים לאורך חייהם, כחלק מהחוויה האנושית, לפחות תקופה אחת המאופיינת בחרדה גבוהה, גם אם אינה מאובחנת כהפרעת חרדה פורמאלית. הפרעות חרדה ילוו פעמים רבות גם בהתקפי פאניקה בתדירות וחומרה משתנות.
השפה יצרה שמות רבים לתיאור המצב הנפשי הנקרא בד"כ פחד: חרדה, אימה , בהלה ועוד
ואכן פחד – הינו אחת האמוציות החזקות והנפוצות ביותר של האדם.
על פי פרויד הפחד – הינו תגובה רגשית של ה"אני" על סכנה כל שהיא , בה התנסה, מפניה הזהירוהו, או אותה הוא מתאר בדמיונו. גורם התגובה הוא גירוי חיצוני או פנימי,אשר מביא את ה"אני" להתנהג מתוך פחד. אין ספק שהפחד ממלא גם תפקיד חיובי בהתנהגותו של האדם – ושומר עליו מפני סכנות. אך יש לשים לב בין התנהגות נורמטיבית לבין התנהגות פאתולוגית . בשלבי התפתחות שונים משתנים יכולות החוויה ויכולות העומס הרגשי
מה ההבדל בין פחד לחרדה?
בפחד אנו מדברים על סכנה ריאלית, אובייקטיבית וחיצונית
בחרדה אנו מדברים על סכנה דמיונית, סובייקטיבית ופנימית.
כיצד נבחין בין פחד טבעי לחרדה המצריכה התערבות טיפולית ?
- בעוצמת התגובה
- משך התגובה- משך הפחד
- התאמת התגובה לסכנה
- המידה בה מגבילה תגובת הפחד את חופש הפעילות של היחיד
החדשות הטובות הן שעם עליית שכיחות הפרעות החרדה עלתה גם המודעות, וכיום מוצעים טיפולים יעילים מאוד.
אך ראשית, איך תוכל לדעת האם אתה מתמודד עם הפרעת חרדה והאם כדאי לך לפנות לטיפול? ומהן דרכי הטיפול הנפוצות?
מהם הסימפטומים של הפרעות חרדה?
להפרעות חרדה תסמינים רבים ושונים וכיוון שלכל אדם מבנה כימי ייחודי – סוג תסמיני החרדה, מספרם ותכיפותם משתנים מאדם לאדם וכך, בעוד אדם אחד יסבול מכל התסמינים בחומרה, אצל אדם אחר יופיעו סימפטומים קלים ובודדים בלבד.
להלן חלק מהתסמינים הנפוצים בזמן התקף חרדה. התקף חרדה תסמינים:
תסמינים פיזיולוגיים כלליים– עייפות כרונית, כאבי גב, מתח ונוקשות בשרירי הגב, הצוואר או הכתפיים, כאבים ולחצים בצלעות או בית החזה, תחושת נימול בכפות הידיים או הרגליים, הזרועות האצבעות או מקום אחר בגוף, סחרחורות ותחושת ריחוף, חולשה כללית,
הופעת בעיות אלרגיה או החמרה של אלרגיות קיימות, רעידות ועוויתות, ירידה או עלייה במשקל, דחיפות במתן שתן או השתנה לעיתים תכופות, הפרעות בתפקוד מיני או חוסר עניין מיני, עייפות וחוסר אנרגיה כללי, קהות חושים.
פחדים נפוצים: פחד מוגבר ממה אנשים חושבים עליך, פחד מאיבוד שליטה, פחד להיות בציבור, פחד מסיטואציות, נסיבות או חפצים לא הגיוניים, פחד שאתה עומד למות או להשתגע, מודעות עצמית גבוהה מהרגיל.
תסמינים קוגניטיביים: תחושת ערפול ודה ז'וו, קושי להתרכז, אובדן או פגיעה בזיכרון לטווח קצר, קושי בחשיבה ודיבור, קושי לעקוב אחר שיחות, סיוטים או חלומות רעים, אובססיה בנוגע לתחושות שלך, חשיבה כפייתית, תקיעות על מחשבות, דימויים מושגים או מנגינות.
תסמינים רגשיים: חשש או חרדה בסיסית, לחץ תמידי, כעס וחוסר סבלנות, דיכאון, שינויי מצב רוח קיצוניים, ניתוק רגשי.
מהן דרכי הטיפול הנפוצות בהפרעות חרדה. חרדות טיפול?
טיפולים פסיכולוגיים נחשבים לטיפולים יעילים הן בטיפול בהפרעות חרדה והן במניעת הישנות החרדה-טיפולים אלה הינם טיפול טבעי בחרדה וללא צורך בהתערבות של טיפול תרופתי.
טיפול פסיכודינמי – טיפול ארוך טווח אשר בוחן כיצד חוויות העבר משפיעות על דפוסי ההווה. הטיפול מניח כי החרדה נובעת ממקורות לא מודעים ולכן, מתמקד בחוויות קודמות במטרה לפתח מודעות פנימית עמוקה יותר, לזהות קונפליקטים ודפוסים וכך, להתמודד עם פוביות, בייחוד כאלה שמקורן בילדות.
טיפול קוגניטיבי- התנהגותי – טיפול CBT נמצא יעיל ביותר בטיפול במגוון רחב של הפרעות חרדה והתמודדות עם טיפול בהתקפי חרדה.
CBT מבוסס על ההבנה כי הדרך בה אנשים חושבים משפיעה על האופן בו הם מרגישים והטיפול מלמד אנשים לחשוב באופן רציונאלי על קשיים נפוצים בהם הם נתקלים בחיי היומיום והתבוננות מקרוב על דרכי ההתמודדות שפיתח הכוללות הימנעות ו"טקסים" מסוגים שונים.
מדובר בטיפול קצר טווח, אשר מעבר להקלה המיידית, מסייע בפיתוח אסטרטגיות התמודדות עתידיות עם סיטואציות מורכבות, התחושות שעולות בעקבותיהן והתקפי הפאניקה שעלולים להתלוות אליהן.
חרדות אצל ילדים, טיפול בחרדות אצל ילדים.
פחדי ילדים הינם תופעה התפתחותית וקיומית מוכרת
בשלבי התפתחות שונים משתנים יכולות החוויה ויכולות העומס הרגשי , וכן היכולת להכיר נכונה תהליכים מציאותיים המתרחשים בסביבתו של הילד.
יש לזכור כי הסביבה היא גורם רב השפעה על התפתחות אישיותו של הילד
על פי אריקסון פחדים מתעוררים אצל ילדים מכמה סיבות:
החשש להישאר לבד- פחד הנטישה , ללא השגחה , גורם לילד לחוסר בטחון וחוסר אמון בזולתו ובעצמו.
החשש של הילד לאבד את עצמאותו וכן החשש של הילד מאכזבה ומרגש אשם.
מבין החרדות הנפוצות שניתן לראות אצל ילדים בגלאי ביה"ס ניתן לראות
חרדה חברתית- הפחד מדחייה חברתית הינו פחד קיומי והיא אינה מנת חלקם של הדחויים בלבד. כאשר הפחד מדחייה גדול מדי והילד אינו מוצא דרך להסתיר אותו או להתגבר עליו , הוא יוצר נבואה שמגשימה את עצמה וגורם לאחרים לדחות אותו.
תסמינים ואבחון
ניתן לחלק את התסמינים של החרדה החברתית לשלושה תחומים:
- תסמינים פיזיולוגיים: חשיפה לסיטואציה חברתית גורמת לסימפטומים של חרדה כגון דפיקות לב, רעד, קוצר נשימה, כאבי בטן, סחרחורת, הזעת יתר ואודם בפנים (סומק). תסמינים אלה הם ביטוי של הפעלת מערכת תגובה של fight or flight שתפקידה להכין אותנו להתמודדות עם סכנות. בחרדה חברתית לעיתים התוצאה היא freeze- האדם לא מסוגל לנוע, או לדבר.
- תסמינים קוגניטיביים: החרדה החברתית מעוררת מחשבות אוטומטיות, מיידיות ובלתי רציונאליות, העוסקות במה חושבים עלי, ואיך אני נראה כרגע בעיני אחרים. בדרך כלל התשובות האוטומטיות לשאלות הללו הן שליליות – אני אידיוט/מוזר/נלעג וכד'. בנוסף, כאשר החרדה מתעוררת ניתן לראות קשיים קוגניטיביים בעיקר בתחומי שליפה וזיכרון.
- תסמינים התנהגותיים: הדרך של הסובל מחרדה חברתית להתמודד עם המצוקה הגדולה שהוא חש היא הימנעות. אנשים אלה משתדלים כמה שיותר להתרחק מסיטואציות חברתיות, לא למצוא את עצמם במצב שהם נמצאים במרכזה של סיטואציה חברתית (כמו למשל פחד מול קהל). הם בדרך כלל עומדים מהצד ומתבוננים במה שקורה בלי יכולת להיכנס לתוך הסיטואציה.
טיפול בחרדה חברתית
הטיפול בילד חרד, טיפול בחרדת נטישה, אף פעם אינו טיפול רק בילד עצמו , לעיתים קרובות , הטיפול בילדים דורש גם עיצוב של הסביבה – כלומר שינוי בהתנהגותם של בני משפחה או בני אדם משמעותיים אחרים.אין כאן טענה כי הסביבה, או ההורים , הם אלה שמלכתחילה יצרו את מצב המצוקה או החרדה אצל הילד . לעיתים קרובות , מצב המצוקה נשען קודם על רמת חרדה גבוהה של הילד, שהיא תכונה מולדת. הסביבה רק מגיבה לרגישות של ילד מסוים. ילד חרד יכול ליצור תגובה של הגנת יתר אצל הוריו, שחשים אינטואיטיבית בנזקקות שלו, ולעומת זאת ליצור תגובה של דחייה אצל חבריו , שחשים אף הם בחולשתו. החרדה של ההורים רק מונעת טיפול נכון בהתנהגות הלא מסתגלת של הילד. היא לא יוצרת את החרדה של הילד מלכתחילה , אלא רק מצטרפת אליה.
הטיפול המומלץ ביותר להתמודדות עם פוביות ספציפיות בכלל ולטיפול בחרדה חברתית בפרט הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול זה המטופל לומד לזהות את הקוגניציות הלא-רציונאליות ולהחליפן בקוגניציות יעילות יותר להתמודדות. הוא לומד טכניקות של הרגעה עצמית, ונחשף בליווי המטפל באופן הדרגתי לסיטואציות מעוררות חרדה, עד שהילד לומד לשלוט במידת החרדה המתעוררת.
למרות יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, ישנם מקרים בהם רמת החרדה כל כך גבוהה, והמצוקה כל כך קשה, שקשה להתחיל בטיפול ללא תמיכה תרופתית.
לסיכום הפרעות חרדה נפוצות היום יותר מבעבר למבוגרים ולילדים כאחד, וכן דרכי הטיפול יעילים יותר ויכולת ההחלמה טובה יותר מבעבר.
במקרה בו את/ה מזהה את עצמך או את הקרובים אליך המתמודדים עם הסימפטומים של חרדה/התקף חרדה , ניתן לפנות אלינו למרכז בחדרה, לקבלת עזרה וטיפול להקלה על הסימפטומים.
מידע נוסף:
כיום, בעיקר בחברה המערבית, הפכה החרדה לתופעה שכיחה במיוחד.
ניתן לשייך זאת לאורח החיים האינטנסיבי, הנטייה להצבת רף ציפיות גבוה על ידי החברה, הפנמת אורח חיים זה והלך הרוח על פיו, יש להשיג יעדים ומטרות, לעבוד קשה ולהתגבר על אתגרים על מנת להתקדם כל הזמן, רצון רב בודאות, אל מול תחושה גוברת של אינסוף אפשרויות, חשש לפספס, וקושי לבחור.
כמו כן, בחברה הישראלית במיוחד, התמודדות עם מצבי חיים מאתגרים, בשל מתיחות ביטחונית וחברתית מתמשכת, ניתן לראות כי כל אלה ועוד, מהווים טריגרים להתפתחותן של הפרעות חרדה רבות ומגוונות בחברה.
חרדה בהגדרתה, הינה מצב בו המוח מפרש סיטואציה, אובייקט, דמות או אפילו מחשבה, כמהווים סכנה ומאיימים על האדם החרד. כתוצאה מכך, מעביר המח מסר לגוף, על פיו, עליו להיות דרוך, על מנת להגן על עצמו מפני הגורם או המצב המסוכן.
ב – התקף חרדה תסמינים המבטאים מצב זה של דריכות עשויים לבוא לידי ביטוי ב: דופק מואץ, הזעה מוגברת, רעד בגוף, קיפאון, סחרחורת או עילפון, מחשבות טורדניות וכפייתיות בנוגע לגורם שנחווה כמאיים, אימוץ טקסי התנהגות כפייתיים הנחווים כמרגיעים, פגיעה עצמית, חוויה של חוסר שקט ועוד.
ישנם סוגים שונים של חרדה. ביניהם:
הפרעת חרדה מוכללת – נטייה להימצא בתחושת דריכות כללית בנוגע למגוון סוגים של אלמנטים הנחווים כמאיימים. נטייה לחפש סיבה לחשוש מפני התרחיש הגרוע מכל אשר עלול לקרות, במגוון תחומי החיים וסיטואציות בחיי היום יום.
פוביה ספציפית – חרדה מפני גורם מסוים, כמו למשל: חרדת טיסות, חרדה מפני כלבים, חרדה משימוש במעליות וכדומה.
OCD – הפרעה אובססיבית קומפולסיבית – מאופיינת במחשבות כפייתיות בנושאים מסוימים ואימוץ טקסי התנהגות כפייתיים אשר נחווים כמרגיעים את החרדה, אך הופכים לממכרים, וישנו קושי לרוב לפסוק מקיומם, מתוך חשש מפני תחושת החרדה שתתעורר בעוצמה, ללא השימוש בהתנהגות הטקסית.
PTSD- פוסט טראומה – מצבים חוזרים ונשנים של התקף חרדה, לנוכח חשיפה למצבים, דמויות או מחשבות אשר מזכירים אירוע טראומטי קודם. אירוע טראומתי הינו אירוע בו חל איום על נפש האדם, באופן שמשבש את תחושת הביטחון הבסיסית שלו בעולם וגורמת לעומס נפשי אשר הנפש מתקשה להכיל.
נפוץ גם צורך בטיפול בחרדות הקשורות לסיטואציות בשגרת החיים בחברה, המהוות סיטואציות מלחיצות עבור אנשים מסויימים, כגון: טיפול בחרדת בחינות, טיפול בחרדה חברתית, טיפול בחרדת נטישה.
הפרעת חרדה או התקפי חרדה, עשויים להיווצר כתוצאה מאורח חיים המאופיין ברמת סטרס גבוהה, התמודדות עם אתגרים נפשיים אשר האדם חווה כמאיימים עליו, בשל ניסיון חיים קודם או הערכה עצמית נמוכה וכדומה, אירועים טראומטיים בעבר ו/או בהווה, משברי חיים מסויימים ועוד. ישנה גם נטייה גנטית ותורשתית לפיתוח חרדה, והשפעות סביבתיות אשר עשויות להוות גורם לאימוץ הרגלים של נטייה לדפוס חשיבה חרדתי בקרב ילדים אשר מאמצים דפוסי חשיבה והתנהגות חרדתיים של מבוגרים משמעותיים בסביבתם, ובהמשך משמרים נטייה זו גם בבגרותם.
טיפול בחרדה:
הטיפול בהפרעת חרדה יכול להתבצע באמצעות מגוון שיטות טיפול שונות.
בטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי דינאמי, יהיה המוקד על חוויות עבר ואופן השפעתן על מערכות יחסים, נקודות מבט ופרשנויות לסיטואציות, ודפוסי התנהגות של האדם בהווה. ישנו דגש על חיזוק היכולת להכיל את הרגשות והחוויות המאיימות כך שבהדרגה יחוו כפחות עוצמתיות ומאיימות ויהיה לאדם פחות צורך להתגונן ולהיות דרוך מפניהן.
בטיפול פסיכותרפי בדגש על שיטת CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יהיה הדגש על זיהוי פרשנויות קוגניטיביות והאופן בו הן מעצבות את הרגשות וכתוצאה מכך את התגובה ההתנהגותית של האדם כלפי הגורם שנחווה כמאיים. בטיפול מסוג זה, תעשה לרוב עבודה באמצעות חשיפה הדרגתית ומבוקרת, אל גורם החרדה, אם בדמיון, במציאות או אפילו בשיחה על הנושא והתמודדות עם המחשבות הטורדניות והמאיימות.
לרוב כיום, נעשה שילוב בין שתי גישות טיפול אלה והתוצאות הן המשמעותיות ביותר לטווח קרוב ורחוק.
כמו כן, כיום ישנן שיטות טיפול מגוונות נוספות כמו עבודה טיפולית גופנית, תחושתית, דמיון מודרך, NLP, דיקור סיני והומאופתיה, מיינדפולנס ועוד.
בטיפול בחרדות אצל ילדים צעירים המתמודדים עם חרדה כללית והתקפי חרדה, מכיוון שלרוב ישנו קושי להיעזר בשיחה מילולית בלבד, תעשה העבודה הטיפולית באמצעות שילוב בין שיחה, משחק, יצירה, עבודה גופנית או כל אמצעי השלכתי אפשרי נוסף, על מנת לסייע לילד/ה לעבור תהליך ולעבד את החוויה הרגשית באמצעים הנגישים לו/ה יותר.
טיפול תרופתי: במקרים רבים, בנוסף ל – טיפול בחרדות ילדים באמצעות טיפול טבעי בחרדות , ניתן לפנות גם לפסיכיאטר/ית ולפי המלצתם לקבל מרשם לטיפול תרופתי אשר עשוי להקל משמעותית על תחושת החרדה, באמצעות שינוי החומרים המופרשים במח באופן כימי. עבור כל אדם מתאים טיפול תרופתי שונה וחשוב לעקוב אחר התסמינים ותופעות הלוואי ולהיוועץ בפסיכיאטר/ית למעקב אחר יעילות הטיפול התרופתי.
ישנם מקרים בהם הטיפול התרופתי מסייע מאוד למסוגלות של המטופל/ת, להפיק את המירב מן הטיפול הרגשי במקביל לכך, ולהגיע לשינוי משמעותי ביותר.
לסיכום, תופעת הפרעות החרדה אשר הפכה נפוצה מאוד בימינו, עשויה להחוות כמבהילה מאוד עבור המתמודדים עימה, כמעוררת חוסר אונים בפני הקרובים אשר מתקשים לסייע לאדם החרד לראות את המציאות באופן מסתגל יותר, ולייצר מעגל של תסכול ויאוש.
למרבה השמחה, ניתן ליהעזר ב- טיפול בהתקפי חרדה, ו- טיפול בחרדה בחדרה , באמצעות טכניקות טיפול רגשי פסיכולוגי ופסיכותרפי ובאמצעים נוספים, ולהגיע לשינוי משמעותי ואף להכחדת הקושי לחלוטין.